ניסן וברכת האילנות

בחודש ניסן יוצאים לשדה, רואים עצי פרי ומברכים ברכה מיוחדת: "ברוך  אתה ד' – אשר לא חיסר בעולמו דבר . וברא פירות טובים,  להנות בהם בני אדם"

ניסן גם מלשון ניסים.
ניסים פרטיים וניסים של הרבים. הזכות הגדולה שלנו לקיים את חג הפסח בארץ ישראל – גם היא חלק מניסי התקופה.

ובראיה מעשית?
צריכים להתכונן לאמירת ההגדה. לחשוב על נקודות מאירות בה. כאלו שיסחפו את כל סוגי הטיפוסים (החכם, התם…) אשר מסבים איתנו לשולחן סדר.
כדאי לחקור קצת על הפרך והשיעבוד. להבין את השליחות המפעמת במשה רבינו ובמנהיגותו המפליאה שמביאה עד לגאולה.
כדאי לחשוב איך באמת תופעות של אסונות טבע מובילות את החשיבה שלנו.
האם אנו לומדים להיות יותר טובים? שחלילה לא יידבק בנו משהו מהאופי של פרעה, אשר המשיך  לשעבד את העם באכזריות. עד המכה העשירית והניצחת.
לחשוב על העבדים הללו שבקושי הצליחו לראות אחד את השני, איך הם מתגבשים במהרה תוך ארבעה ימים למשפחות מלוכדות ואוהבות.
איך הם מתארגנים ליציאה ממצרים?. כמה הם השקיעו בלילה הזה , כדי להתאחד. זה היה הלילה הראשון שהם ישבו לסעוד בו בניחותא.  חשוב שנחפש וגם נמצא את אותה אחדות שתעשה לכולנו קשר אחד ורציף של עם מאוחד . כי זה  מה שיוביל אותנו לחירות אמיתית.   !
 
החג השני, שביעי של פסח, הוא מתרחש כשעם ישראל עומד על הים.
יצאנו ממצרים ואנחנו עומדים להמשיך במסלול.  אלא שמשהו השתנה. מליוני חיילים מצריים, מאיימים על חייהם של היהודים שיצאו זה עכשיו לחירות.
הם שולחים חיצים מסומרים. ומשמיעים קולות צהלה מפחידים. וכל הלילה הארוך ההוא. עם ישראל עומד על שפת הים והמצריים עומדים במרחק קבוע מהם.
הם מנסים לצמצם פער, אבל החושך ששרר אצלם, מפריע בניווט.
בורא עולם הבטיח למשה רבינו שהים ייבקע. אבל מתי? איך?
ואז, ברגע ההוא, מבין נחשון בן עמינדב שהיה הנשיא של שבט יהודה שכאן צריכים מסירות נפש.
כדי להציל את העם – נדרשת פעולה אמיתית של מסירות נפש. ומי יעשה זאת? הוא בעצמו.
נחשון קופץ לים.
היה זה באשמורת הבוקר, שעות אחרי שכבר עשו הכל. קבוצה אחת בוכה וזועקת . קבוצה שמתמרמרת. קבוצה שאומרת 'מתאבדים על זה'… קבוצה שדורשת לחזור למצרים בכל תנאי.
אבל , אז, מגיע נחשון ומציל את המצב.
באשמורת הבוקר נחשון החליט לקפוץ לים. כולם מתבוננים בתדהמה. הוא אומר להם: אם משה רבינו , אומר שהים ייבקע אז זה בדיוק מה שיהיה . הוא נכנס למים, והים לא נקרע.
הוא ממשיך ומתקדם, ואינו מתיירא. המים כבר מגיעים עד למתניו, והוא? ממשיך!!
אחר כך מגיעים המים עד לצווארו, הים רועש וגועש , גלים מתנפצים כמנהגם. ונחשון? ממשיך!!
וכשמגיעים המים עד לחוטמו, ונראית האמונה  והמסירות שלו לכל היהודים, אז מגיע הנס!  נשמעת בכל העולם כולו גערת ד'.
"הים ראה וינוס". רוח מזרחית מנשבת בחוזקה.  והים נעשה שבילים שבילים לכל השבטים.

מסירות נפש למען הכלל
כל אחד ואחת מאיתנו, ינסה לחשוב על פעולה של מסירות נפש למען העם . אכפת לנו מהמצב? אז צריך להתעלות ולעשות פעולה מרשימה. לכל אחד
יש משהו אישי שהוא צריך להתגבר עליו, לתקן אותו, להשתבח בו , להיות בו טוב יותר.  חשוב ללכת עם זה עד הסוף. לעשות את הכל כדי שנצליח.
האכפתיות והמסירות נפש יכולה לקרוע לנו את נחשולי הים ולהציל אותנו מכל ה"פרעונים" של התקופה – – –