חג שכולו מצות

שבוע המצות הגדול מתקרב

חג הפסח חג המצות הגדול ישיג לפתחנו ממש בקרוב ובינתיים כדאי שנתארגן על התפריט השונה משמעותית של החג – תפריט היכול לכלול בתוכו, מבין כל סוגי המאפים והדגנים – רק מצות. חשוב לדעת כי אכילת המצות נחלקת לשני סוגים: האכילה בה אנו מצווים מן התורה, כלומר – קיימת חובה לאכול מצה, חובה זו תקפה רק בלילה הראשון של פסח – "ליל הסדר" וביחס לכמות מצה ספציפית בשיעור של "כזית" (הסבר בהמשך), והמשך אכילת המצות בשאר ימי הפסח נובע מהסוג השני- אכילה שאין בה כל מצווה אלא נעשית בשל היותן של המצות אופציה יחידה, כי, כאמור, אכילת כל דגנים או מאפים אחרים אסורה בהחלט.

 

איך מכינים מצה? (בקצרה)
המאפיין העיקרי של המצות, בגללו הן נבדלות משאר מאפי החמץ, הוא מאפיין "החימוץ". תהליך החימוץ הוא תהליך הנעשה בכל דגן, החל משלב היותו קמח, כאשר הוא בא במגע עם מים למשך זמן ממושך, לכן אפיית המצות דורשת ניתוק מוחלט של הקמח המיועד למצות, החל משלב היותו קמח ועד לתחילת הלישה, מכל נוזל שהוא. בנוסף, נדרש פיקוח הדוק על אפיית המצות, מתחילת ערבוב הקמח לעיסה (עם מים) ועד לסיום האפייה, שלא ישהו עם הנוזלים מעבר לזמן המותר – מקסימום 18 דקות.

 

עוד קצת על שמירת הקמח למצות
כדי שהמצות תעשינה אכן מקמח יבש לחלוטין, קבעו חכמינו ז"ל כי יש להשתמש רק בקמח המיועד ושמור לצורך אפיית המצות, אלא שנחלקו הדעות מאיזה שלב בתהליך הכנת המצות יש לשמור את הקמח לצורך אפיית מצות. לדעה ראשונה יש לשומרו כבר מזמן קצירת החיטים, לדעה השנייה יש לשומרו מזמן טחינת הקמח ולדעה שלישית מספיק לשומרו מזמן ערבובו בעיסה.

להלכה נפסקה כעיקרית – הדעה השנייה ולכן מספיק לשמור את הקמח מזמן טחינתו, אבל ראוי להחמיר ולהדר ולאפות את המצות מקמח הנעשה מחיטים שנשמרו משעת קצירתן ומצות אלו נקראות כיום בשוק המצות – "מצה שמורה". יודגש, כי ההלכה בעניין אמנם מתייחסת למצות הנאכלות כמצווה וחובה ולא לשאר מצות החג, אבל המנהג הוא להקפיד גם על שאר המצות שתהיינה שמורות לפחות משעת הטחינה.

מדוע המצה מחוררת וגם: באילו מים משתמשים למצות?
אז ככה: תהליך הכנת המצות מתייחד, כאמור, בזהירות מהחמצה של המצות על ידי מגע ממושך במים ולכן נעשים דברים נוספים כדי למנוע את החימוץ: שימוש ב"מים שלנו" – מים שעברה עליהם לינת לילה מחוץ למקורם. הסיבה: מים אלו יהיו צוננים יותר ויחמיצו לאט יותר את המצה. חירור המצה – עשיית חורים בכל שטח המצה. הסיבה: הרצון למנוע את התנפחות הבצק במהלך אפייתו בתנור, שמא ייווצרו "כיסים" שבתוכם בצק לא אפוי = בצק שעדיין במגע עם מים.

מה בין המצה המרובעת לעגולה?
קיימים בשוק שני סוגים של מצות: מצות יד ומצות מכונה. המצות העגולות הן אלו הנעשות ביד והמרובעות נעשות במכונה. מאז המציאו את המכונות לאפיית המצות ועד הלום, ישנם המתנגדים להכנת המצות במכונה מכמה סיבות הלכתיות, אבל המנהג המקובל הוא להתירם. אחד הטעמים להכנת מצות היד עגולות הוא לאור הפסוק המשווה את המצות לעוגות "עוגות מצות כי לא חמץ".

לסיכום: בכמה מצות צריך להשתמש?
כאמור, רק בלילה הראשון של פסח קיימת חובת אכילת מצות ובשאר ימי החג האכילה היא רשות. ולאחר אכילת "כזית" (הסבר בהמשך) מצה שמורה קיים את המצווה מהתורה, אלא שמדברי חכמים מוסיפים ואוכלים עוד כשיעור "שלושה זיתים" מצה. באכילה הראשונה שאחר ברכות "המוציא" "ועל אכילת מצה" אוכלים לכתחילה שיעור כשני זיתים, כזית אחד מהמצה העליונה לברכת "המוציא" וכזית אחד מהמצה האמצעית החצויה לברכת "אכילת מצה". אח"כ אוכלים עוד כזית בכורך עם המרור, ובסוף הסעודה אוכלים כזית נוסף ל'אפיקומן' (ויש אומרים שטוב לאכול ל'אפיקומן' כשיעור שני זיתים). מוסכם ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצת יד. אם כן מיד לאחר ברכות "המוציא" ו"על אכילת מצה" אוכלים כשני שליש מצת מכונה. ולאכילת כורך אוכלים כשליש מצת מכונה, וכן לאכילת ה'אפיקומן' אוכלים כשליש מצת מכונה.

את האכילה יש לעשות ברציפות וללא הפסק ולהספיק לאכול את כל הכמות בתוך "כדי אכילת פרס" משך זמן שלגביו ישנן דעות רבות והוא נע סביב 6 דקות.