האיש שיקנה מדינה

לא בכל יום נסגרים במדינה עסקאות בשווי עשרות מיליוני דולרים אבל בעוד פחות משבועיים, בערב פסח הקרוב, הדבר יקרה. בטקס חגיגי שיערך באותו היום בבניין הרבנות הראשית בירושלים יקנה ג'בר חוסיין, תושב אבו גוש ומנהל מחלקת מזון והמשקאות במלון 'רמדה רנסנס', את כל המאפיות, מחסני רשתות השיווק, המרכולים, מפעלי התעשייה ואפילו מוצרי חמץ המוחזקים בבתים פרטיים, וכל זאת תמורת סכום צנוע של 150 מיליון דולר.

 

ג'בר כמובן לא יביא עמו את הסכום המדובר. הוא יסתפק במתן מקדמה סמלית בסך 20,000 ש"ח כאשר יתרת התשלום אמורה להימסר אחרי החג. אם הסכום המלא לא ישולם ישובו מוצרי החמץ לבעליהם המקוריים. אבל בינתיים הם בילו את ימי הפסח בבעלותו של ג'אבר מה שיציל המוני יהודים מאיסור החזקת חמץ בפסח. ג'בר, מצידו, מבטיח לשמור היטב על החמץ שברשותו.

 

כבר 15 שנה שג'בר חוסיין רוכש את החמץ של המדינה בכל ערב פסח, מסורת שהתחילה כאשר הרב הראשי דאז, הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, פגש אותו פעם במסדרונות המלון בו הוא עובד והציע לו את התפקיד החשוב. "עוד קודם לכן הכרתי את הנושא וידעתי בדיוק את משמעות העניין", הוא מספר, "הסכמתי למלא את התפקיד ברצון רב. מבחינתי זה כבוד גדול". גם בכפר אבו-גוש שם הוא מתגורר התרגלו לרעיון. "הם מאוד מבסוטים מהעניין, זה מסמל דברים טובים בין העם היהודי ובין האזרחים הערביים של מדינת ישראל".

 

העסקה הנחתמת מדי שנה בבניין הרבנות הראשית הוא רק שיאו של תהליך המתחיל כבר בשבוע זה כאשר המוני יהודים מוכרים את החמץ שברשותם לרבנות המקומית, לרב של בית הכנסת, או למשגיח של המפעל.

 

מנהג מכירת חמץ נקבע על ידי פוסקי ההלכה כדי למנוע את הנזק הכספי הכרוך בהשמדת כמויות גדולות של חמץ בערב פסח. על פי ההלכה חמץ שעבר עליו חג הפסח כשהוא ברשותו של  יהודי נאסר לשימוש ואף להנאה גם בחלוף ימי הפסח. מה עושה אדם שמצויים ברשותו כמויות מסחריות של מוצרי מאפה, בירה או קמח? אפשרות אחת היא למכור אותו לנוכרי.

"מכירת חמץ הוא עניין שצריך לברר אותו היטב ועל כן כל מי שחושב למכור חמץ כדאי שיתייעץ קודם עם רב כדי לעשות את זה בצורה הנכונה ביותר", מסביר לנו הרב אברהם בורנשטיין. " התורה קובעת 'לא יראה לך חמץ' – אסור שבמהלך הפסח יהיה חמץ השייך לך ברשותך. מכירת חמץ היא פרוצדורה משפטית שנועדה להפקיע את החמץ מרשותך. יש כאלו שמוכרים רק חמץ הנמצא בתערובת עם דברים אחרים, ויש כאלו שמתירים למכור אפילו חמוץ גמור. הדבר תלוי גם בכמות החמץ. מי שיש ברשותו מעט חמץ צריך לסלקו לגמרי ולא יסמוך על המכירה. מי שהשמדת החמץ תגרום לו הפסד גדול יבדוק איך למכור אותו". 

בכל מקרה יש לדעת שמדובר במכירה גמורה שיש לה תוקף חוקי מלא ועל כן היא צריכה להיעשות באמצעות רב הבקיא בהלכה ויודע איך לעשות את הדברים. "מכירת חמץ איננה 'מכירה על הנייר'. חשוב להדגיש שמדובר בפעולה קניינית לכל דבר. בשנים האחרונות דורשים הרבנים מבעלי מפעלים גדולים לעשות את המכירה בנוכחות עורך דין כדי שיהיה ברור שמדובר בדבר מחייב לחלוטין".

מהי המשמעות הרוחנית בסילוק החמץ?
 

"מבואר בספרים שהמושג "שאור" המסמל את החמץ מסמל גם את מידת הגאווה. כשאדם מבער את החמץ, ואף מוכר אותו, הוא מתנער מהמידות הגרועות הללו. השל"ה הקדוש כותב שבדיקת החמץ צריכה להיות גם פנימית. ה"שאור" הוא יצר הרע של הגאווה השלילית. קיימת גאווה חיובית של 'ויגבה לבו בדרכי ה" אבל מהגאווה השלילית צריך להתנער".