מצוות שתיית ארבע כוסות

ארבע כוסות הן כנגד ארבע לשונות של גאולה האמורות בתורה, (שמות ו)"והוצאתי" , "והצלתי", "וגאלתי" , ולקחתי".

ארבעה ענינים שונים מצינו בד' הגאולות, וכל פרט ופרט הוא ענין שלם בפני עצמו, וראוי להודאה מיוחדת; "והוצאתי" – מבואר שיוציאם הקב"ה מתחת סבלות מצרים, כלומר שיקל מעליהם עבדותם, אבל אין במשמעותו שחרור גמור מן העבודה, ולכן נאמר "והצלתי" כלומר שהקב"ה יצילם שלא יעבדו בהם כלל, ברם עדיין ישראל היו נתונים תחת שלטון פרעה, והיו משועבדים לו, ועל זה נאמר "וגאלתי" ואף לאחר הגאולה ממצרים עדיין לא נחשבו ישראל כעם, וחסרה להם ההתקרבות אל ה', ולזה נאמרה ההבטחה של "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים", ומטעם זה תיקנו ד' כוסות של יין, כדי להודות לה' על ד' גאולות שנכללו בד' המאמרים, בדרך של לא זו אף זו, שאין אומרים שירה אלא על היין, ששירה נאמרת מתוך שמחה ועל יין נאמר "ויין ישמח לבב אנוש" ועוד שבשתיית יין מזוג יש בו משום דרך חירות.

 

פירוש נוסף מצינו, לפי שבארבעה דברים עינו מצרים את ישראל וביציאתם ממצרים נגאלו,        

 

א. עינו נפשם, שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה;

ב. השפילו ערכם וביזו כבודם שנקראו עבדים;     

ג.חסרו ממונם וכמו שנאמר "וישימו עליו שרי מיסים";

ד. עינו את גופם.

 

וכנגד ד' עינויים הללו תיקנו ד' כוסות וכדלהלן,

 

כוס ראשונה – כנגד פדיון נפשינו, שבו אנו מקדשים את היום בקדושה ואומרים "אשר בחר בנו מכל עם וקדשנו במצוותיו.

כוס שניה – אומרים עליה את ההגדה ומספרים על יציאתנו מעבדות לחירות, משפלות ובזיון לכבוד ולגדולה.

כוס שלישית – אומרים עליה ברכת המזון, כדי לתת שבח והודאה להשם שהשביענו כל טוב ומילא צרכינו תחת היותינו עניים חסרי מזון.

כוס רביעית – אומרים עליה "שפוך חמתך אל הגויים", אשר שעבדו גופינו בעבודה קשה, והתאכזרו עלינו לכלותינו.

יין לארבע כוסות

 

מצוה לחזר אחר יין אדום אם אין הלבן משובח ממנו, ואם היין הלבן משובח מהאדום, הלבן קודם וכן דעת בני אשכנז, אולם דעת הספרדים כי צריך לחזר אחר יין אדום אף אם הלבן משובח ממנו, אך אם אינו כל כך לבן והוא משובח מן האדום, לו משפט הבכורה, אמנם הנותן צבע מאכל וכיוצא בזה כדי לעשות את צבע יין הלבן לאדום לא הועיל בזה כלום.

 

הטעמים ליין אדום.


א. הטעם שמצוה לחזר אחר  יין אדום לפי ששבחו של יין כשהוא אדום.
ב. זכר לדם שהיה פרעה שוחט ילדי ישראל.

סוגי היינות

 

לכתחילה יש לטרוח להשיג יין שיש בו אלכוהול, לפי שהוא משמח לבב אנוש, ולד' כוסות צריך לשתות יין המשמח, והטעם לפי שצריך שהשתיה תהא עריבה וזהו דרך חירות, ויש שכתבו שלפי"ז מי שמיץ ענבים ערב לו יותר מיין, ישתה מיץ ענבים משום שבו הוא מקיים דרך חירות, אכן יש שכתבו שאין יוצאים במיץ ענבים לפי שצריך יין המשכר.