ניקיון אביב – בכל המובנים

זהו זה, חג הפורים מאחורינו, התחפושות חזרו לארון, השתויים התפכחו (יש לקוות), ערימות של ממתקים וג'נק פוד ממתינים לפינוי הסופי שלהם מהבית. הגיע הזמן להישיר מבט לחג הבא שכבר הופיע באופק – פסח.

 

יותר מכל חג אחר בלוח השנה היהודי מצריך חג הפסח הכנות מקדימות. לא רק משום שצריך להשיג מצות, לקנות יין, לארגן מרור ולסדר את יתר מצוות החג, אלא בעיקר בגלל הצורך לנקות את הבית מחמץ.

 

לחמץ, כך אנחנו מגלים מהר מאוד, יש כשרון מופלא לגלות את החורים העמוקים ביותר בבית ולהשתחל בקלילות לכל פינה. אתם תגלו פירורים של חמץ במקומות שלא הייתם מעלים בדעתכם – בכיסים, במדפים, מתחת למגרות ואיפה לא.

 

הצורך לסלק את כל החמץ הזה מהבית משגר אותנו למסע חיפושים אינטנסיבי שבו אנחנו בולשים במקומות בלתי צפויים. בדרך צפויים לנו הפתעות. פריטים שנעלמו מתגלים במפתיע, חפצים אבודים שבים למקומם, אירועים נשכחים צפים ועולים מתהום הנשייה.

 

ככה זה – כשיוצאים למסע חיפושים לעולם אי אפשר לדעת עם מה חוזרים.

 

התורה מלמדת אותנו שהמעשים החיצוניים משפיעים על פנימיות הנפש. מה שנכון לגבי ניקיון הבית נכון גם לגבי הנשמה. כל השנה כולה אנחנו סופגים הרגלים, דפוסי התנהגות, מעשים כאלו ואחרים – וכל אלו הופכים להיות חלק מאיתנו. תחשבו כמה חמץ מצטבר בבית שבו לא מנקים לפסח. תחשבו כמה "חמץ" מצטבר אצלנו בנפש.

 

פעם בשנה מגיע הזמן לעשות בדק בית, להעיף את העיתונים הישנים, להיפטר מרהיטים מפורקים שכבר לא מביאים תועלת, למרוח על הקירות שכבת סיד רעננה. להתרענן.

 

בואו ננצל את ההזדמנות הזאת כדי לעשות קצת סדר גם בנפש פנימה. להעיף הרגלים מקולקלים שכבר מזמן רצינו לסלק רק לא מצאנו פנאי לטפל בכך. לקיים כל מיני התחייבויות שקבלנו על עצמנו אבל אף פעם לא מצאנו להם זמן. להצטרף סוף-סוף לשיעור תורה בשכונה ולגלות שזה הדבר הכי פשוט והכי מהפכני בעולם.

 

האביב כבר כאן – הגיע הזמן להתחדש.