נפוליון ואפלטון וחורבן הבית

הבכי והצער על העבר מביא שמחה ואושר על עתיד שיתקיים, ומחזק את האמונה הבוערת בלבבות
על מה אנו בוכים? (הגדל)

מעשיה העוברת דורות בעם ישראל מספרת, כי באחד ממסעותיו של הקיסר נפוליון במלחמותיו לכבוש את אירופה, יצא פעם לסייר באחת הערים לעמוד על מצב רוחם של האזרחים ונקלע לרובע היהודים, היום היה יום תשעה באב ולקיסר לא היתה ידיעה כלשהיא על משמעותו של יום זה עבור היהודים, כאשר לפתע הוא שומע בכיות וזעקות, הוא נחרד ובקש לבדוק מה מקור הזעקות והבכיות, וכשהוא הולך אחרי הקולות, הוא הגיע לבית כנסת של היהודים, ונדהם לראות יהודים יושבים על הארץ בבית הכנסת מתפלשים בעפר ומבכים בקול נהי ומספד קורע לבבות!

 

הוא נחרד וביקש לדעת מה זה ועל מה זה?

 

הוא שיער בנפשו שאולי משהו בחייהם היומיומיים מעיק עליהם, אולי איזה מושל מקומי מציק להם, אם כן חשב הוא יכול לעזור להם לשפר את תנאי חייהם, וזו ההזדמנות שלו להיטיב את מצבם. כשהתעניין אצל היהודים על פשר הדבר, הובאר לו שהיהודים בוכים ומתאבלים על חורבן מקום תפילותיהם ופולחנם, מיד אמר להם נפוליון שהוא מתחייב לבנות עבורם בית כנסת חדש ויפה ובלבד שיפסיקו לבכות, אך הם הסבירו לו שמדובר על בית מקדש בארץ ישראל שנחרב ואין לו תחליף/

 

הוא התעניין לדעת מתי קרה הדבר ואיזה צבא עשה זאת? ענו לו היהודים כי הדבר התרחש לפני יותר מאלף וחמש מאות שנה!! תמיהת הקיסר גדלה עוד יותר, היתכן שאחרי זמן רב כל כך מאות שנים והעם הזה ממשיך לבכות על חורבן בית מקדשו? אין ספק שעם כזה יש לו קיום ובסופו של דבר העם הזה יזכה לנחמה ויראה בבניין מקדשו מחדש.

 

מצאת חכמה בגוים תאמין - מעשה זה יש בו רעין כביר, השופך אור גדול על חשכת הגלות והחורבן שעם ישראל נמצא בו, ושעליו אנו מתאבלים בימים אלו.

 

ימי בין המצרים אלו הימים שבהם העם היהודי מתאבל על העבר שנחרב, ובאמת שדבר זה מעלה תמיהה וכי מה יש להתאבל על עבר, למה להתעסק עם חורבן ואבדון? מן הראוי היה לחיות את העתיד ולהמשיך לבנות?

 

שאלה זו כבר שאל אפלטון שהיה מגדולי חכמי יון שבזמן חורבן בית המקדש הראשון, והוא הלך יום אחד ופגש את ירמיהו הנביא כשהוא משתטח על עצי ואבני בית המקדש העשנים והשרופים ובוכה, טען נגדו מדוע אתה בוכה על עצים ואבנים שנחרבו, שהרי החכם לא יבכה על העבר אלא יבנה את העתיד. והשיבו ירמיהו הנביא בעקיפין, ואמר לו הצג בפני כמה מן חקירותיך בפילוסופיה והתמיהות שיש לך ואשיב לך דבר, הציג בפניו אפלטון מתמיהותיו בתורת הפילוספיה, והנביא ירמיה השיבו דברי חכמה שהטיבו מאד בעינו של אפלטון, עד שאמר לירמיהו, שאין אלו דברי חכם אלא של מלאך. ענה לו ירמיהו ואמר אין זו חכמה של מלאך, זו חכמה השאובה מן העצים והאבנים האלו, ולכן הוא בוכה עליהן, אבל רק יהודי יוכל להבין פשר התשובה.

 

אכן השאלה היא שאלתו אל גדול הפילוספים של חכמי יון, אבל התשובה היא מגדול חכמי ישראל, והוא אמר שרק יהודי יכול להבין למה בוכים על עצים ואבנים.

 

ומה היתה תשובתו – כי חכמת התורה היא לא חכמה ככל חכמות הגויים, חכמת התורה היא תורת חיים היא תורה מאלוקים, זו לא חכמה שאפשר להמציא ולפתח סתם ביום מן הימים, כל קיומה הוא בעצם המשכיותה מדור לדור, ממעד הר סיני ועד לדורנו אנו, זו העוצמה של עם ישראל, שלא להפסיק את המשכיות העבר, גם אם היה חורבן אבל בעצים ואבנים של החורבן יש המשך יש מסורת, ומהעצים ואבנים האלו צריך לנשום את העבר כדי שנוכל להמשיך את העתיד, זה מה שענה ירמיהו הנביא לאפלטון, אני בוכה על עצים ואבנים כי מהם כל חכמתי, אנחנו חיים מהעבר ולא מהעתיד, זה גוי לא יוכל להבין ואפילו החכם שבהם.

 

זה היה המשפט החכם שהתנוצץ בדבריו של נפוליון, עם שבוכה את העבר אחרי כל כך הרבה שנים, יש לו עתיד! כי מי שיש לו שורשים עבים וחזקים אף שהם עמוק בתוך האדמה שרידותו מובטחת ואיתנה גם בסערות ימים בחורבנות ושמדות.

 

זה המבט הנכון והאמיתי על ימי החורבן האלו, אמת אלו ימי חורבן אלו ימי בכי וצער, אך הבכי והצער על העבר הוא מביא שמחה ואושר על עתיד שיתקיים, הוא מחזק את אמונה שבוערת בלבבות, שהנה הבנין החרב יבנה במהרה ויתנוסס לתפארה לעיני כל העמים בהתגלות מלכות ה' יתברך לעיני כל, ויושע עם ישראל ישועת עולמים.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד