חזיון נורא הוד

דמות מרתקת וייחודית היה רבי אברהם ברוכים. כל ימיו חי בדוחק ובפרישות, ופעל נמרצות לחיזוק כל ענייני הקודש של צפת. הוא הרבה לעסוק בתפילה ובתורה, אבל את עיקר חייו ומעשיו הקדיש לענין אחד – גלות השכינה. חזיון נורא הוד של אחד מחבורתו של האר"י הקדוש – רבי אברהם הלוי ברוכים - מקונן החורבן
הגדל

דמות מרתקת וייחודית היה רבי אברהם ברוכים. כל ימיו חי בדוחק ובפרישות, ופעל נמרצות לחיזוק כל ענייני הקודש של צפת. הוא הרבה לעסוק בתפילה ובתורה, אבל את עיקר חייו ומעשיו הקדיש לענין אחד – גלות השכינה. חזיון נורא הוד של אחד מחבורתו של האר"י הקדוש – רבי אברהם הלוי ברוכים - מקונן החורבן.

 

זכתה העיר צפת להיות אחת מארבע 'ערי הקודש' בארץ ישראל. זאת, הודות לתלמידי החכמים והמקובלים הרבים שגדשו את העיר בימיו של האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא זכר צדיק לברכה. אחד המיוחסים שבהם היה רבי אברהם ברוכים – יהודי ירא שמים מופלג ותלמיד חכם גדול.

 

דמות מרתקת וייחודית היה רבי אברהם ברוכים. כל ימיו חי בדוחק ובפרישות, ופעל נמרצות לחיזוק כל ענייני הקודש של צפת. הוא הרבה לעסוק בתפילה ובתורה, אבל את עיקר חייו ומעשיו הקדיש לענין אחד – גלות השכינה.

 

בכל פעם שהיה עולה ענין הגלות על שפתיו, אפף אותו צער עמוק. הוא היה מוכיח בשער, מעורר לעמוד בקינה על בית המקדש שחרב. כה רבות התעסק בגלות השכינה ובגאולתה, עד שהאר"י הקדוש בכבודו ובעצמו העיד עליו שנשמתו היא גלגול של ירמיהו נביא החורבן.

 

שנים רבות נהג רבי אברהם להשכים קום מדי לילה סמוך לחצות, לסובב בסימטאות העיר להקיש על דלתות הבתים ולהעיר לעבודת הבורא את תלמידי החכמים והמקובלים הרבים שהתגוררו בצפת.

 

בקול נעימה היה קורא: "אחי, השכינה בעוונותינו הרבים שרויה  בגלות, בית המקדש היה למאכולת אש, ועם ישראל סובל מרדיפות ועינויים קשים ומרים. הרי ידוע לכם – כמה יהודים ישרים, חסידים וחסידות, בחורים ובתולות, זקנים ונערים, נהרגו על ידי גויים גויים שפלים, במיתות משונות – ואתם שוכבים על מיטותיכם במנוחה?! קומו ונצעק אל ה' שירחם על עמו ויחיש גאולתנו!"

 

לא היתה חולפת שעה ואלה היו מתנערים מיצועם וממהרים לבתי הכנסת, כדי לערוך 'תיקון חצות' היו הכל לומדים בעיון ובהתמדה גדולה את מורת הנגלה ותורת הנסתר. בליל של קולות לימוד היה בוקע אז מבתי הכנסת ומתפשט בחלל האויר של צפת. סמוך לנץ החמה היו פונים האנשים לטבילה במקוה, ולאחר מכן מתפללים שחרית במתינות ובכוונה רבה.

 

כך נהג ר' אברהם לילה לילה.

 

יום אחד נפל למשכב. מצבו הידרדר והלך עד שהגיע ממש לשערי מוות. טובי הרופאים בסביבה הוזעקו למיטתו, אך הם אמרו נואש לחייו. מכריו השלימו בלבם עם המצב והתכוננו לאסון הנורא הקרב. דומה היה שגם רבי אברהם עצמו מכין את עצמו ליום המוות.

 

"נשלמו ימיך"

השמועה על מחלתו האנושה של רבי אברהם הגיעה לאזני האר"י הקדוש והוא מיהר לבקרו. אמר לו האר"י: "דע לך רבי אברהם כי נשלמו ימיך ולא נותר לך עוד זמן רב לחיות, אולם עדין יש לפניך סיכוי להסיר את רוע בגזירה, לקום ממיטת חולייך ולשוב לאיתנך. זאת – אם תעלה לירושלים להתפלל ליד שריד המקדש, הכותל המערבי. אם תגיע לשם ותפיל תחינה, מעומק הנפש, תזכה לראות את השכינה הקדושה. ואם תזכה לכך מובטח אתה שתחיה עוד עשרים ושתים שנים".

 

כששמע זאת רבי אברהם ברוכים, התנער בשארית כוחותיו ממיטתו וגמר אומר בלבו לצאת לירושלים ויהי מה.

 

באותם ימים נסיעה לירושלים לא היתה דבר של מה בכך. הנסיעה התנהלה על גבי חמורים, עברה בדרכים לא סלולות וארכה ימים אחדים תחת שמש קופחת. טלטלת הדרך התישה גם אנשים בריאים ולחולים היתה זאת סכנת נפשות של ממש. הנסיעה גם עלתה סכום כסף שהיה למעלה מהישג ידו של רבי אברהם. אבל אף על פי כן  קיבל עליורבי אברהם את המסע. בתוך ימים אחדים  חלה התאוששות מה במצבו עד שהצליח לרדת ממיטת חוליו ולעמוד על רגליו.

  

משהתחזק גופו עוד והוא חש עצמו חזק דיו לקראת הדרך הארוכה והמתישה, החל למכור את מטלטלי ביתו כדי לממן את הנסיעה, שכן עני מרוד היה וכסף מזומן לא היה בידו.

 

כשהכל היה מוכן לנסיעה, החל רבי אברהם בהכנות נפשיות לקראת הנסיעה. הוא הסתגר בביתו שלושה ימים ושלושה לילות, בתענית ובתפילה. רק לאחר כל ההתארגנות הזו יצא בדרך העולה לירושלים עיר הקודש.

 

דרך ארוכה וקשה עברה על רבי אברהם מצפת לירושלים. כמה פעמים כבר היה נדמה לו שגופו החלוש לא יצליח לעמוד בטלטולי הדרך. רק אמונתו האיתנה נסכה בו כח, עד שהגיע לירושלים.

 

כשהגיע לעיר הקודש לא פנה לאכסניה לפוש מעט מטורח הדרך, אלא מיד שם פעמיו אל הכותל המערבי.

השעה היתה שעת לילה. רבי אברהם החל לשפוך את תחינתו לפני הקדוש ברוך הוא, מתוך בכיות רמות וזעקות קורעות-לב, על גלות השכינה עד שאפסו כוחותיו.

 

לפתע, מתוך העייפות הגדולה והחולשה הכבדה, הבחין בדמות לבושת שחורים, מיתמרת ועולה כענן מעל הכותל ועולה עד לב השמים.

 

שכינה עטופה בשחורים  

הבין רבי אברהם ברוכים שאותה דמות לבושת שחורים היא היא השכינה הקדושה השרויה בגלות, הנגלית לעיניו כשהיא עטופה שחורים ומתגוללת בעפרה על בניה הנתונים בצרה ובשביה.

 

כאב חד פילח  את לבו. כל גופו הזדעדע והוא שב ונפל על פניו, בוכה בכי מר: "ציון המסולאת בפז, אוי לי שראיתיך בכך! אוי! אבוי על נפשי!" ומרוב צער התעלף.

 

בחזיון חלומו ראה את אותה דמות שהיתה לבושת שחורים, כעת היתה לבושה בבגדים בהירים ונאים, קרבה אליו והניחה את ידיה על פניו, מחתה את דמעותיה ואמרה לו: הינחם, בני אברהם כי יש תקוה ושבו בנים לגבולם. כי אשיב את שבותפ וריחמתי אותם.

 

הקיץ רבי אברהם מעלפונו ושב להכרתו כשהוא משנן לעצמו את הדברים שראה ושמע.

 

כעבור כמה ימים החל רבי אברהם את מסעו חזרה לצפת.הוא שב אל העיר מאושש, שמח וטוב לב.מיד ניגש אל האר"י הקדוש וכשראהו האר," הבחין מיד על פניו כי אמנם התפלל מעומק הלב ואף זכה לחזות בגילוי השכינה.

 

אמר לו האר"י: "אשריך שזכית לרגע נדיר של גילוי פנים בתוך הסתר- הפנים הגדול של הגלות המרה הזו. כל זאת בזכות שכל חייך השתתפת בצערה של השכינה ומשום שאתה מעיר ומעורר יהודים, מדי לילה לבכות על הגלות. מעתה מובטחות לך עשרים ושתים שנים נוספות".

 

זכה רבי אברהם הלוי ברוכים לחיות בעיר הקודש צפת עוד 22 שנים נוספות ולהמשיך בעבודת ה', על פי דרכו המיוחדת.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד