נחמה מן השמים

מי יכול לנחם אלמנה על מות בעלה? איה המלים או הכלים שינחמו אשה כזו? ואם אין נחמה לאשה על בעלה , מנין תהיה נחמה לכנסת ישראל על גלות מרה ונוראה שקרעה אותה מחיק בעלה – הקדוש ברוך הוא?

מדי יום אנחנו מייחלים לגאולה שבא תבוא. בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם אירעו אירועי החורבן, מתעצמים הזכרונות והכאב ויחד עמם מתעצמת גם הציפיה לגאולה. מי יוכל לנחם את העם היהודי על אלפיים שנות גלות וסבל? האם יש תנחומים לכל הגזירות, העלילות, ההשפלות והרציחות שידענו?

 

נחמה מן השמים

לכן אמר הקדוש ברוך הוא: "אנכי, אנכי הוא מנחמכם. הנחמה שתהיה תבוא מהקב"ה בעצמו, לא נחמת בשר ודם אלא נחמה שמימית.

כאן, עלי אדמות, הנחמה יכולה להיות רק במובן יחסי. אין בכוחה של נחמת בן אנוש לשנות את המציאות. היא לא יכולה להסיר את הכאב או להמתיק אותו. אנו יכולים, לכל היותר, להתנחם בכך שהכאב אינו מתגבר.  אין שום דרך להפוך את הרע לטוב. הנחמה רק מאירה את הלב כך שהרע הופך למיעוט. יכול היה להיות, חלילה, הרבה יותר רע ומר. זו טיבה של נחמת בשר ודם, שהיא יחסית. על רקע סבל גדול יותר, המציאות הזו טובה.

הנחמה שעתיד הקדוש ברוך הוא לנחם בה את עם ישראל על שנות הגלות, תהיה אמיתית ומושלמת. אז נבין שכל הרוע שהיה מנת חלקנו, בעצם היטיב עמנו.

איך סבל כאב ועלבון הופכים לדברים טובים ונעימים? המוח האנושי אינו מסוגל להשיג זאת, אבל הקב"ה שהוא אין סוף ובלתי מוגבל, יביא לנו, בכוחו הגדול, מרפא ונחמה שישכנעו אותנו בכך. זו משמעותה של הנחמה הכפולה: "נחמו, נחמו עמי"-  לא נחמה יחסית, אלא נחמה אמיתית וברת קיום.

הרע הוא בעצם טוב

דבר זה מסביר מה שאמרו חז"ל שבעת הגלות יש בידינו שתי ברכות "הטוב והמטיב" – על הטובות שגומל עמנו הקב"ה, וברכת "דיין האמת" – על הרע שהביא עלינו. וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. לעתיד לבוא תהיה רק מטבע אחת של ברכה, "הטוב והמיטיב". ההבנה השיטחית היא שבעתיד יהיה רק טוב, ממילא תהיה רק ברכת "הטוב והמיטיב".

ברובד העמוק יותק  כוונת הדברים היא שגם על מה שנראה לנו היום רע, ואנחנו מברכים עליו "דיין אמת", בעתיד נבין שהוא היה, בעצם, טובה גדולה עבורנו ונברך גם על זה "הטוב והמיטיב".תהיה בידינו רק  ברכה אחת.

נחמת הגאולה תהיה לא רק לעם ישראל בכללותו, אלא הקב"ה ינחם כל יהודי ויהודי, שעבר את אימי הגלות.

בזמן הגאולה יקומו לתחיה כל הדורות, ומי שסבל, עונה, הושפל ונרדף – יזכה לנחמה כפולה ומכופלת, עד שהוא בעצמו יודה לקב"ה לא רק על הטוב, אלא גם על הסבל שהצמיח את הטוב המופלא הזה. בינתיים, עד בוא הגאולה, נבקש מאת ה' שאך טוב וחסד ירדפונו. 'טוב'  נראה ומורגש שאינו זקוק להסברים.

[מתוך אתר 'אש התורה']