יום כפור כפול

  
 

כשראש עיריית בית שמש, הרב משה אבוטבול, אומר שיום כיפור הוא הזדמנות לכל אדם מישראל להתחלה חדשה ולשינוי מהותי – הוא יודע על מה הוא מדבר. שכן, כמה וכמה ימי כיפור בחייו הותירו עליו רושם בל ימחה. כשהוא בן 7, עדיין בן למשפחה חילונית מבאר שבע, יצא לשוטט עם חבריו בעיר – בעצם היום הקדוש. לפתע החרידה את העיר זעקת הסירנה. פרצה מלחמה, שלימים תקרא מלחמת יום הכיפורים. בתחילה נסו הילדים לבתיהם. אבל אז, מרוב פחד, נכנסו לבית הכנסת. ומיני אז הוא מתקשה לשכוח את החוויה.

מעבר למשמעויות הידועות של היום שהוא שבת שבתון, בשביל הרב אבוטבול זהו בעצם יום מרגש מאוד, שהרי זה בדיוק המקום והזמן להתקרב לאבינו שבשמיים ללא חוצץ של אלמנטים גשמיים, פשוט להידמות למלאכים. פעם בשנה אנו זוכים לפתוח חשבון חדש – בלי מינוס, הוא אומר במילים אחרות. כשהיה בן 11, נחת בפנימיית בלומנטל בירושלים, בזכות פעילי רישום תלמידים. שוב הוא מזכיר את ההתרגשות שאחזה בו ביום כיפור, ומגדיל להגדיר את היום, שבדרך כלל נתפס כיום שכולו רטט ויראה, דווקא כיום מאוד חם ומקרב, יום של חסד ורחמים.

אבל יש יום כיפור אחד שלא ישכח לעולם. באותה שנה, והוא בחור צעיר, השתוקק לשאת אישה ולהקים בית נאמן בישראל. בליבו גמלה החלטה, לייחד את יום הכיפורים הממשמש ובא למטרה זו. היתה זו תפילה ובקשה, השתפכות נפש אמיתית, כפי שמעולם לא התפלל. כל כולו תחינה לקב"ה שימציא לו אישה כשרה וצדיקה. הוא הרגיש בכל נימי נפשו שהוא מתקרב לבורא עולם. כעבור מספר שבועות בלבד, בשעה טובה ומוצלחת, חגג הרב אבוטבול את מסיבת האירוסין. את משאלתו שהתקיימה הוא תולה אך ורק בתפילת יום כיפור. אבל היה עוד משהו שלקח עמו מאותה תפילה: "אם מתפללים חזק, כל התפילות באותה שנה נראות אחרת".

הרב אבוטבול מבקש לומר כמה מילים ל"חיילים" החדשים שמצטרפים לגדוד של בורא עולם, ושנלחמים בעוז במלחמת יום כיפור מסוג אחר. זאת בזכות ארגונים כמו "אחינו", שאת פעילותו הוא מכיר ומוקיר. כל ההתחלות קשות, מי כמוהו יודע. הוא חווה את התהליך על בשרו, ובעקבותיו גם משפחתו מתחזקת ומתקרבת אל עולם התשובה. דעו לכם, הוא מעודד את ה"חיילים", יהודים רבים וטובים – הלוא הם פעילי "אחינו" – תומכים בכם ואוהבים אתכם. כעת, אל תתפללו רק על עצמכם. העתירו תפילה גם על אחיכם וחבריכם. נצלו כל רגע במהלך היום הקדוש, זכיתם להיות להם לדוגמה ומופת.