מדוע מברכים על כל דבר?

לכבוד ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. מסביר לנו הרב אליהו שלזינגר מדוע אנחנו צריכים לברך.

 

 

כל יהודי מאמין, לפני שהוא נוגס בפרי או פותח את ארוחת הצהרים שלו, יש דבר אחד שהוא עושה: מברך. זה יכול להיות "בורא פרי האדמה" על גזר חי, יכול להיות "המוציא לחם מן הארץ" לפני שהוא יאכל את הסנדוויץ' עם הלחם, ובעצם על כל דבר מאכל ומשקה קבעו חז"ל ברכה, כל דבר והברכה המתאימה לו.

אבל מה העניין של הברכות הללו? מדוע אנחנו חייבים לברך?

ביקשנו מהגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א, רבה של שכונה גילה בירושלים, להסביר לנו את העניין העומד מאחורי הברכות.

הרב שלזינגר: "כבר בגמרא נאמר שאסור לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה, ומדוע? כי אם הוא נהנה או אוכל משהו בלא ברכה, הוא נחשב לגזלן. בואו נחשוב על כך ביחד: כאשר אנחנו לוקחים דבר-מה ממישהו, ברור שאנחנו צריכים לפני הלקיחה או ההשתמשות בחפץ שלו – לבקש ממנו רשות! זה דבר פשוט וברור, נכון?

"ובכן, זוהי בדיוק המהות של הברכה. ברגע שאתה מברך את הקב"ה רגע לפני שאתה אוכל, אתה מקבל ממנו כביכול את הרשות להשתמש בדברים שהקב"ה ברא. כי זאת עלינו לדעת: כל פרי או ירק או דבר מאכל, זה לא שלנו, אלא הכל שייך לריבונו של עולם, ורק הברכה היא זו שמתירה לנו לאכול את הדבר, ולא להיות ח"ו גזלנים, כי כדברי הגמרא, 'אסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה'".