סיפור מיובש

 

 

ט"ו בשבט הוא 'ראש השנה לאילנות' ומנהג ישראל משנים קדמוניות הוא להרבות ביום זה באכילת פרות שהשתבחה בהם ארץ ישראל. בימינו נפוצה התופעה של קניית פירות מיובשים (שלמרב ה האירוניה, רובם הגדול מיובאים בכלל מחו"ל) ואכילתם בתקופה זו. זהו הזמן הראוי אפוא להעלות למודעות כמה נקודות הלכתיות חשובות הקשורות לאכילת פירות מיובשים בכל ימות השנה. זהו גם הזמן לעשות סדר בשאלה מה בדיוק מברכים על סוגי פירות ופיצוחים שונים. כדי לקבל הבהרות בנושאים אלו פנינו לרב אברהם פיינברג שליט"א, רב בית הכנסת "אוהב ישראל" ומרצה בכמה ארגוני קירוב.

 

מהם הבעיות ההלכתיות השכיחות ביותר בנוגע לפירות יבשים?

 "בנוגע לפירות מיובשים קיימות שתי בעיות עיקריות שצריך להיות מודעים להם. הבעיה הראשונה נובעת מכך שפירות יבשים מהווים כר גידול נוח עבור חרקים שונים. אכילת חרק היא איסור חמור הכולל כמה איסורי תורה. מבחינה מעשית אין ליצרנים כל דרך למנוע את הופעת החרקים בפירות המיובשים ועל כן תעודת הכשרות המופיעה על האריזה אינה פותרת את הצורך לפתוח כל פרי ולבדוק אותו בנפרד. הפתרון היחיד הוא לבדוק את הפרות הללו ביסודיות קודם אכילתם".

 

באילו סוגי פירות שכיחים במיוחד חרקים?

 "באופן כללי ניתן לומר שפירות יבשים המגיעים באריזה סגורה ושאינם נראים כישנים השכיחות למצוא בהם חרקים נמוכה יותר, אך אין בכך כדי לבטל את הצורך בבדיקה כאשר הדבר נדרש. מעבר לכך ישנם פירות יבשים שמוחזקים כנגועים בחרקים ועל כן חובה לבדוק אותם ביסודיות רבה קודם לאכילה: תאנים יבשות וגם טריות, תמרים, צימוקים ישנים, בוטנים ישנים, אגוזי מלך ועוד. מאידך, קיימים פירות יבשים שאין צורך לבדוק אותם מאחר והימצאות חרקים אצלם נדירה מאוד. את הפירות הללו צריך לבדוק רק במקרה וקיימת סיבה לחשוד שהם נגועים כגון אם הפרי שינה את צבעו, או שמופיעים בו חורים קטנים. ברשימה זו מצויים פירות כמו: אננס מיובש, גרעיני אבטיח, גרעיני חמנייה ודלעת, אגוזי קוקוס ועוד. יתר הפרות היבשים אינם מוחזקים כנגועים אך מכל מקום רצוי ומומלץ לבדוק אותם לפני האכילה.

 

מה בנוגע לבעיה השנייה שהרב ציין?

 "בתעשיית הפרות היבשים מקובל למרוח על פירות מסוימים, כגון משמש ושזיף מיובשים, שומן כדי לתת להם ברק. משום כך חובה להקפיד על כך שהפרות הללו נקנים מחברה שיש חלה תעודת כשרות וזאת כדי לוודא שהשומן כשר. כדאי גם להזכיר שבחלק מהפרות היבשים והפיצוחים מצוי גם קמח אותו מפזרים כדי למנוע את הידבקותם של הפרות אחד לשני (כך עושים, למשל, בתאנים) או כדי שהמלח ידבק היטב (כך עושים בגרעינים ושאר פיצוחים). צריך לקחת בחשבון עובדה זו לקראת חג הפסח".

 

מה בנוגע לסדר שבו מברכים על הפרות?

 "אכן, נקבע בהלכה שכאשר מונחים לפני האדם כמה סוגי מאכלים או פרות הוא מברך עליהם בהתאם לסדר חשיבותם. הסדר הזה נרמז בראשי התיבות: מג"ע א"ש (בורא מיני מזונות, בורא פרי הגפן, בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, ושהכל נהיה בדברו). בתוך הפרות עצמם צריך להקדים את פרות שבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל לפני פרות אחרים, ובתוך פרות שבעת המינים הסדר הוא: זית, תמר, גפן, תאנה ורימון".

 

קיימים "פירות" שמבחינת ההלכה נחשבים פרות האדמה ועל כן מברכים עליהם 'האדמה' ולא 'העץ'…?

"אכן כן, אנשים טועם בזה וצריך להעמיד דברים על דיוקם. על אננס מברכים 'האדמה' וכן גם על בננה ("עץ" הבננה הוא חד-שנתי ומבחינת ההלכה אינו נחשב לעץ). כאשר אוכלים סלט פרות שמכיל בתוכו אננס, בננה תפוחים ותפוזים צריך לבדוק מה הרוב ולברך בהתאם. על גרעיני חמניות וכן על בוטנים מברכים 'האדמה', אולם על גרעיני אבטיח מברכים 'שהכל' שכן עיקר גידולו של האבטיח הוא לצורך הפרי ולא לצורך הגרעינים. על פרי האבטיח עצמו מברכים, כמובן, 'האדמה'".