הכניסה לנודניקים בלבד

אני לא מבין, מהרהר הוא לעצמו… אתמול – התפללתי, שלשום – התפללתי, שבוע שעבר גם כן התפללתי, גם במשך כל החודש האחרון – התפללתי, בעצם… אני כבר 30 שנה מתפלל… כל יום שלש תפילות, שחרית מנחה וערבית… די! מספיק! כמה אפשר עוד להתפלל? אני חוזר על אותה התפילה שלוש פעמים ביום, במשך שלושים שנה, זה לא נשמע לך קצת מוזר?

האמת, שבתפילת הלחש כאשר אני פונה לבורא העולם, אני מבקש ממנו דברים אישיים, כולנו צריכים בריאות ופרנסה טובה, אולם בתפילת העמידה, אני מסביר בפרוטרוט לקב"ה את מה שאני מבקש לקבל ממנו, לפעמים… אני גם שופך דמעות כמים… אני בוכה כתינוק המבקש מזון מאמו, אנא ממך אלוקים, לי את המזון הנצרך לי באותם ימים…

אבל… אני כבר מבקש כל כך הרבה זמן, וההתקדמות – אַיִן !

למשל, אני כל כך רוצה להתקדם בעבודה, להצליח ולפתוח קריירה משלי, זהו חלום נעורים, אבל נדמה שזה ישאר בגדר חלום בלבד, האמת, אולי לא כל כך נעים לספר, ישנם אנשים הזקוקים יותר ממני, רעבים הם לפת לחם של ממש, אבל מכל מקום מאלוקים כל אחד יכול לבקש ואת זה גם אני עושה, מבקש אני מאלוקים קצת בונוסים בעבודה, עוד קידום, עוד הצלחה… אני רוצה לחיות בכבוד… אבל זה לא הולך, אני כבר תקופה ארוכה מבקש זאת מידי יום מהקב"ה לא פעם ולא פעמיים, אלא שלוש פעמים, אבל חשבון הבנק נשאר כפי שהיה… במקום להתקדם בעבודה, המיתון השפיע גם עלי, המשכורת קוצצה, היקף המשרה קוצץ, והרבה בשר כבר כמעט לא נשאר…

אז אני לא מבין, לשם מה אני מתפלל כל כך הרבה פעמים וכל כך הרבה שנים? אם אלוקים ירצה לתת לי את מבוקשי, הוא יודע את הכתובת שלי ואף את מספר חשבון הבנק שלי… ואם אלוקים לא מעונין לתת לי הרי שזה לא יעזור לי 'שאנדנד לו' שוב ושוב…

כך חשבתי… לרגע, ולפתע, אורו עיני…

וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: ה' אלוקים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

בפרשת השבוע מתאר משה רבינו שעליו נגזרה הגזירה שלא יזכה להכנס לארץ ישראל בגין חילול השם שהקב"ה אמר למשה לדבר אל הסלע ויֵצאו ממנו מים, ובמקום לדבר אל הסלע היכה את הסלע ויצא ממנו מים, בגין חילול השם זה, נענש משה שלא יכנס לארץ ישראל, אולם משה אינו מרפה ואינו מוותר על החמצת הזדמנות זו, להכנס לארץ ישראל ולקיים את המצוות התלויות בארץ, ומתאר בפנינו משה את מסע השיכנוע שלו בפני בורא עולם, ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור, אעברה נא ואראה את הארץ הטובה… אומרים רבותינו הקדושים כי משה התפלל חמש מאות וחמש עשרה תפילות!!! כמניין ואתחנן, בבקשה להכנס לארץ ישראל!

לשם מה הרבה בתפילות אלו, כלום אינו יודע שהקב"ה מבין כבר בפעם הראשונה? ואם לא בפעם הראשונה, מכל מקום מה צורך יש בכמות כה מרובה של תפילות, כלום בכחמישים תפילות לא די?

התשובה היא, לא ולא!

לא רק שלא די, אלא שהתורה מעידה אחרת!

הקב"ה אומר למשה רבינו, רב לך! אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה! זהו ציווי מאת הקב"ה להפסיק להתפלל, שכן אילו ימשיך להתפלל, לא עוד מאות פעמים, אף לא עוד פעמים ספורות, אלא רק עוד תפילה אחת, בלבד!!! הרי שתפילתו בהכרח תתקבל, ולכן רב לך, אל תוסף דבר אלי!

חמש מאות וחמש עשרה תפילות – לא הועילו, אולם חמש מאות ושש עשרה תפילות – יועילו! מכאן למדנו כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים, תרבה ותפציר בתפילה עוד ועוד, עד שהקב"ה יקבל את תפילותיך!

ומאז… ועד היום…

ערב תשעה באב… יתומים היינו ואין אב, השכינה הקדושה גלתה והשאירה אותנו כיתומים, או אז באותה תקופה יכול יכולנו להפגש עם השכינה במקום בו היא שכנה, צורת ההתקשרות עם אלוקים הייתה אף באמצעות הקרבת הקרבנות לריח ניחוח אישה לה', הגענו לתוך בית ה' לא דיברנו אתו מרחוק בלבד… אולם על זה היה דווה ליבֵנו, על החסרון הגדול שאותו לא זכינו לראות, על ההארה הגדולה שכבתה…

מתפללים אנו במשך 1939 שנה בכל יום לבורא העולם 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם…' גם בברכת המזון לא נפסח על עניין חורבן הבית ונאמר 'ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו'

נכון, עברו כל כך הרבה שנים, אולם לא נרפה לרגע…

נמשיך להפציר, לשווע, להתחנן ולבקש מאת השי"ת – אנא, בנה את ירושלים, מתוך תקווה ואמונה כי אכן בקשתינו רבת השנים תתממש, ושוב נוכל לומר ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים, אמן.

כתובת לתגובות: shlomogrin@gmail.com

להזמנת הרצאות: 054-8433102