הוא פרפר, ואתה?

קם פילוסוף סיני מפורסם ביום בהיר ואמר:

בלילה חלמתי שאני פרפר, אבל עכשיו אני לא יודע האם אני פרפר שחולם שהוא אדם, או אדם שחולם שהוא פרפר.

 

מצחיק?! נכון?!

 

כי כל אחד יודע שהוא מרגיש אדם, ולא פרפר. אז כל מי שמרגיש שהוא אדם מתנהג כמו אדם ועושה כל מה שבני אדם עושים, ולוקח אחריות על המעשים שלו, כי זה מה שהוא אמור לעשות.

 

וכשאנחנו מסתכלים על העולם בפרספקטיבה רחבה, ומתבוננים לעומק על הכוחות הפועלים בו, אנחנו מבינים מיד שיש יד מכוונת, שהעולם לא מתנהל סתם כך, אלא מישהו מלמעלה מכוון את הכל ומגלגל את הדברים לאן שהם צריכים להתגלגל.

 

אבל בכל זאת התחושה החיצונית של מי שרואה את העולם מתנהל בשטחיות היא שבני האדם הם כל יכולים, ושכל מה שמתרחש בעולם הוא תוצאה של גורמים אנושיים בלבד.

 

בני אדם מכריזים "כוחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", והם בטוחים שהכל נעשה בעשר אצבעותיהם ושהם לא צריכים עזרה מאף אחד. וכאן בדיוק נמצאת האשליה הגדולה. כי מאחורי כל הדברים המדהימים שמתרחשים בעולם, מאחורי הכוחות האדירים שניתנו לאדם לפעול וליצור, מסתתרת ידו הגדולה של הקדוש ברוך הוא, שאמנם נותן לנו את הכוח, נותן לנו את היכולת, אבל מכוון את הדברים לכיוון הרצוי. כל דבר שמתרחש בעולם הוא חלק מתהליך רחב שיש לו אלפי מרכיבים, ורק בראיה מעמיקה לאחור אפשר לראות איך הדברים מתחברים למסכת אחת מופלאה. וגם זה לא תמיד גלוי לעין.

 

אבל מה שחשוב הוא מה שאנחנו מרגישים, וכל עוד הכח בידינו, ואנחנו מרגישים שיש לנו יכולת לבחור ולעשות. ועדין יכולים נחנו לצבוט את עצמנו ולהרגיש שאנחנו ערים, עלינו לקחת את האחריות ולבחור בטוב, אנחנו חייבים להכיר בכך שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הכוחות לפעול בתוך האשליה הזו ולעשות את כל מה שאפשר כדי לקדם את המטרות שהקדוש ברוך הוא חפץ בהן.

 

גם כשיבוא היום שבו ירד מסך הערפל ותתגלה הנהגת הקדוש ברוך הוא בבירור העולם, גם אז עדין תופנה אצבע מאשימה לכל מי שנרדם ולא לקח אחריות כשהיתה לו היכולת לעשות את זה.

 

אז גם אם אתה חולם, בבקשה ממך אל תוריד מעצמך את האחריות, חלילה, שלא תתגלגל מהמיטה שאתה ישן עליה.

 

[שלום לעם]