עם ישראל הוא עם 'פזיז' או אולי 'תמים'?

הגמרא מספרת על מפגש מעניין בין האמורא 'רבא' לבין אחד מהצדוקים, הצדוקי רואה את רבא יושב ושקוע בלימוד התורה, ומרוב שקיעותו בתורה, הוא אינו שם לב שאצבעותיו מונחות תחת רגלו וזב מהם דם
הגדל

הגמרא מספרת על מפגש מעניין בין האמורא 'רבא' לבין אחד מהצדוקים, הצדוקי רואה את רבא יושב ושקוע בלימוד התורה, ומרוב שקיעותו בתורה, הוא אינו שם לב שאצבעותיו מונחות תחת רגלו, והוא מוחץ אותם עד כדי כך שנוזל מהם דם, הצדוקי בתדהמתו בא אל רבא בטענה, איזה עם פזיז אתם!! הפזיזות שלכם גרמה לכם להקדים נעשה לנשמע, כאשר הקב"ה הציע לכם לקבל את התורה. מדוע לא שאלתם אותו מה כתוב בה? אולי הוא עומד לגזור עליכם חוקים וגזרות שאינכם מסוגלים לקבל על עצמכם? והצדוקי ממשיך בטענתו, הנה גם ההתנהגות הזו שלך – רבא – שהנך לומד תורה עד כדי זוב דם, גם היא נובעת מאותה פזיזות וחוסר שיקול הדעת, כי אדם שהתנהגותו שקולה ומחושבת ישים לב ששקיעותו לא תעלה לו בבריאותו.

 

רבא לעומת זאת עונה לו בנחת ובשלווה, אנחנו עם שמבקש 'שלמות', עלינו נאמר בפסוק 'תומת ישרים תנחם'.

 

הבה נתעמק קצת בוויכוח המעניין הזה בין רבא והצדוקי, הצדוקי אינו קובל רק על כך שעם ישראל היו פזיזים אז בשעתו בזמן קבלת התורה, אלא עוד יותר מכעיס אותו שהם עדיין גם כיום עומדים בפזיזותם וכביכול לא למדו לקח מה'טעות' שהם עשו, אתם יודעים למה זה כל כך מרגיז אותו, כי בדרך כלל מי שהוא פזיז בסופו של דבר הוא נופל, התנהגות פזיזה אמורה להיות נכשלת, היא אמורה להיתקל בקשיים בדרך, תארו לכם אדם שישקיע את כספו בהשקעות פזיזות ובלתי שקולות, הרי לא ירחק הזמן והוא יאבד את כל הונו, ואו אז הנפילות ילמדו אותו לקח, ומעתה הוא יהפך להיות שקול ומודד את צעדיו, והנה כאן רואה הצדוקי שהפזיזות הזו עובדת, עם ישראל נשאר פזיז לנצח, ובכל זאת הוא מצליח, הוא גם שם לב שרבא נהנה בלימוד התורה, ואינו רואה בעובדה שנוזל דם מאצבעותיו איזה כישלון, רבא כלל לא מתרגש מהאצבעות הפצועות. פתאום הצדוקי מבין שמשהו בפזיזות הזו איננה בדיוק כמו כל התנהגות פזיזה שהוא מכיר.

 

וזהו בדיוק מה שעונה לו רבא, אתה חושב שאנחנו פזיזים, אתה מפרש את זה שהקדמנו נעשה לנשמע כפזיזות, וכך אתה גם דן את אצבעותיי הנוזלות דם, כמעשה פזיז וחסר הגיון. אתה חושב בטח גם שאני מזיק לעצמי בכך שאני לומד תורה, אם זה עלול להביא אותי לכאלו מצבים. אבל דע לך שהנך טועה זו לא פזיזות, זו שלמות, זו תמימות, אבל לא תמימות כמו שאתם הצדוקים מכירים, שנובעת מסכלות או טפשות, זו תמימות שנובעת מישרות. כאשר אנו נמצאים ליד הקב"ה וחוסים תחת כנפיו, אנחנו סומכים עליו במאת האחוזים, אם הוא זה שמציע לנו את התורה, יודעים אנו שזו רק יכולה להיות הצעה לטובתנו, ולכן בישרותנו אמרנו 'נעשה ונשמע', זו גם הסיבה שההתנהגות הזו מחזיקה כל כך הרבה זמן מעמד, כי היא לא נובעת מפזיזות. אל תדמה אותנו למי שמשקיע את כספו בהשקעות לא שקולות, כי אנחנו משולים למי שמשקיע את כספו עם יועץ השקעות שמלווה אותו לאורך כל הדרך, גם אנחנו מרגישים בטוחים ומלווים ע"י היועץ הטוב בעולם – הקדוש ברוך הוא!!

 

ואכן רבא העושה את צעדיו בשקילות אך בתמימות, והולך יד ביד עם רצונותיו של הקב"ה, והוא סומך ובוטח בו, יכול להגיע לרמה כה גבוהה של לימוד תורה בעיון ובשקיעות, עד שאצבעותיו יזובו דם, והוא ישאר שלוו ורגוע, שמח ומאושר בשמחת לומדי התורה.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד