הכן עצמך לעולם הבא!

עשרות שנים עסק ג'ימי במלאכת הנגרות. בתים שלמים הוא בנה במו ידיו. יצירות הפאר שלו כללו ריהוט יוקרתי, חלונות מעוצבים, מבני עץ מרהיבי עין ועוד. את מלאכתו עשה באמונה, ותמיד היה מציית להוראותיו המעסיק שלו רוברט. העבודה היתה מתבצעת תחת ידיו המנוסות, אך רוברט הוא זה שהיה משקיע כסף ורוכש את חומרי הגלם, דואג לשנע אותם למקום העבודה ולגבות את התשלום מהלקוחות. בסוף כל שבוע הוא היה מונה לידיו של ג'ימי את משכורתו, ושניהם היו מרוצים מסידור העבודה.

באחרונה החלו ידיו של ג'ימי רועדות. הזקנה החלה לתת בו את אותותיה, והוא החליט שהגיע הזמן לפרוש מעבודתו, ולחיות את שארית חייו מהכספים אותם חסך במשך השנים. בבוקר בהיר הוא ניגש אל רוברט והודיע לו שבכוונתו להתפטר מעבודתו באופן מיידי. רוברט ניסה להניא אותו מהחלטתו, ולשנות את דעתו, אך דבר לא עזר.

בסופו של דבר הצליח רוברט לשכנע את ג'ימי לבצע עבורו עבודה אחת אחרונה: "אני רוצה שתבנה בית אחד אחרון, אספק לך את קורות העץ, ואתה תשקיע בבניה. כמובן אשלם את משכורתך כרגיל, רק תשתדל שהבית הזה יהיה מעין חותם הגון לשנים רבות של נגרות. דאג לכך שהבית הזה יהיה כליל השלמות ולא משנה כמה חומר גלם או ימי עבודה תצטרך לבזבז עליו. ביום בו תסיים לבנות את הבית, אני משחרר אותך מהעבודה ושולח אותך לשלום".

ג'ימי הסכים בחוסר רצון בולט, והחל לבנות את הבית. הוא עבד ברשלנות, הקירות יצאו עקומים והגימור היה גרוע. המדרגות נותרו ללא מעקה והבית כולו נראה כאילו נבנה על ידי נגר חובב ללא ניסיון ומקצועיות.

ביום בו סיים ג'ימי את עבודתו והתקין את הדלת לבית, הודיע לו רוברט: "אתה משוחרר מהעבודה וכמתנת הערכה על השנים הארוכות שעבדת אצלי בנאמנות רבה, אני מעניק לך את הבית שזה עתה בנית במתנה גמורה…".

ג'ימי חישב להתעלף: "אם הייתי יודע שאת הבית הזה אני אקבל" הרהר לעצמו בעצב עמוק, "הייתי משקיע בו את כל כוחותי והופך אותו לארמון פאר".

יוצא היהודי בבוקר לעבודתו, משקיע את כל מרצו במטרה להתקדם בחיים. בונה לעצמו קריירה זוהרת ומשקיע ברכישת רכב חדיש ומפואר, בית רחב ידיים ונאה למראה, וביגוד שיכבד אותו בעיני כל חביריו. אך את המצוות והמעשים הטובים הוא עושה כלאחר יד, בלי הרבה רצון, רק בגלל שחייבים לעשות את מצווות התורה.

כאשר בא יומו והוא עולה לעולם האמת, הוא מבין שדווקא מה שהוא עשה בחוסר רצון ובלי חשק, זה ה'ארמון' שלו בעולם הבא. למרבה הצער הקירות עקומים, הגימור גרוע והמדרגות אינן יציבות. אילו היה זוכר בשנות חייו שזה חלקו מכל עמלו, לבטח הוא היה משקיע את כל כוחותיו בקיום המצוות, וממלא אחר מצוות התורה ברצון רב ובהתלהבות בלתי פוסקת.