כל בית צריך פלדלת

"השעה שתיים אחר חצות. הרחובות כולם שקטים, עלטה שוררת ברחובות, ומלבד קולם של הצרצרים לא נשמע כל אות חיים. גם אצלי בבית שקט וחשוך, בני הבית ישנים שינה עמוקה ורק אני משום מה מתהפך מצד לצד ולא מצליח להירדם. בתוך כל השקט הלילי הזה, נשמעים לפתע קולות משונים מכיוון דלת הכניסה. התקרבתי בשקט אל הדלת, הצצתי מבעד לעינית ולנגד עיני אני רואה צמד פורצים צעירים מנסים במהירות לפרוץ בכלים שונים את דלת ביתי"…

 

ככל הידוע, למרות שיעור הפריצות הגבוה הקיים בישראל אין הרבה אנשים שחוו את החוויה הלא נעימה הזו, ודאי לא יותר מפעם אחת או פעמיים. ובכל זאת, אני לא מכיר אף אחד שאין לו דלת פלדלת בבית. אף אחד. גם הטיפוסים האדישים והרגועים ביותר, יטרחו לסגור את ביתם בדלת פלדה ולהתקין בחלונותיו סורגים.

 

ההיגיון האנושי העומד מאחורי ההתנהגות הזו ברור מאוד. ביתנו, המקום שאין יקר אהוב וחשוב לנו יותר ממנו, גורם אוטומטית אצל כולנו תחושה של פחד ודאגה. בלא שנחשוב על כך במודע, אנו נרצה להגן עליו ככל האפשר, מתוך פחד פנימי וטבעי שהמקום הזה יפסיק להיות מוגן עבורנו. האפשרות של פריצה או של סכנה בתוך ביתנו יכולה להדיר שינה מעינינו ובודאי שתגרום לנו להוציא סכומי כסף גדולים כדי לשמור את עצמנו מפניה.

 

הכלל הוא פשוט: ככל שהמקום או החפץ חשובים ויקרים לנו, כך באופן טבעי נרצה להיות כמה שיותר בטוחים שלא יקרה להם כל נזק.

 

מתוך ההיגיון הבריא הזה, קבעו חכמינו בפרק א של פרקי אבות ואמרו:

 

"עשו סייג לתורה"

 

התרגום של המילה "סייג" היא גדר וכוונת חז"ל היא לומר כי על כל אחד מאיתנו לדאוג, מלבד קיום התורה והמצוות עצמן, לעשות לעצמו גדרות למצוות התורה שירחיקו אותו מלעבור על דבריה. כדוגמה לכך מביאים הפרשנים השונים את הדברים הרבים האסורים בשבת רק על פי דברי חכמים שמתוך חששם שיעבור האדם על מלאכות שבת האסורות מן התורה קבעו פעולות נוספות דומות כאסורות ובכך הרחיקו את האדם מטעות ומכשול בדברי התורה. דוגמה נוספת לכך היא גזירת חכמים על "ייחוד" בה אסרו חכמים על גבר להתייחד עם אישה בחדר סגור, מתוך חשש שמא יבואו לידי עברה.

 

אבל כאמור, דברי המשנה אינם אמורים רק ביחס לחכמי הדורות אלא גם באופן אישי ופרטי לכל אחד מאיתנו, היודע ומכיר בעצמו מהם הדברים, המקומות המצוות או העברות בהם הוא מתקשה שלא להיכשל וקוראים לו להתמודד עם זה באמצעות ביצוע גדרות – הרחקות. ההיגיון הוא ברור, אם קשה לך לעבור ליד חנות הגלידה ולא לקנות, תעבור מראש למדרכה ממול.

 

כך מסביר רבנו יונה בפירושו על פרקי אבות את העניין:

 

"ועשו סייג לתורה – כעניין שנאמר (ויקרא י"ח ל'): "ושמרתם את משמרתי" כלומר, עשו משמרת למשמרתי. והסייג הוא דבר גדול ומשובח, לעשות סייג וגדר למצות לבל יוכל להיכשל בהם הירא את דבר ה',לכן המקיים את דברי חז"ל שהם סייגים למצות של תורה חיבב היראה (יותר) ממי שעושה המצווה עצמה. כי אין עשיית המצות הוכחה ליראה כמו השומר לסייגים, שהוא נזהר מתחלה שלא יבוא לידי פשיעה. אך העושה המצווה ואינו מקיים הסייג, מראה לנו כי (גם) אם ייטיב בעיניו לעשות מצווה, אל ירע בעיניו אם יפשע בה".

 

באופן מעט אבסורדי, אדם ירא שמיים וצדיק יותר דווקא נזהר יותר. המשמעות לכך היא כי ככל שהמצוות יקרות לך וחשובות בעיניך, כך פחדך שמא חלילה תיכשל בהם יגבר ויגדל. הפחד הזה אמור להוביל אותך לא להסתפק בדלת פשוטה, אלא להתקין דלת פלדלת וכן, לא לשכוח לסגור גם את הבריח.

עשו סייג לתורה.