התירוצים נכונים, אז מה?

לגדי היו המון תירוצים. הוא לא עשה כלום בחייו, אבל אי אפשר היה לבוא אליו בטענות. אם רק היית רוצה לשמוע, הוא היה מסביר לך על ילדותו הקשה, סביבתו הלא מפרגנת, משפחתו שדחפה אותו לדברים שלא התאימו לו, חוסר כסף, חוסר מצב רוח ואפילו מחלות גופניות שונות. כל הסיבות הללו גרמו לו, לפי דבריו, להיות במקום שהוא היום וזה לא הרבה…
 
האמת, זה אכן משכנע, אי אפשר שלא להזדהות עם חיים כה מורכבים. אבל כל ההבנה והרחמים משנים את התוצאה הסופית?
 
האדם מומחה בלהבין את עצמו. הוא תמיד מזדהה, מרחם ועושה הנחות לעצמו, ולפעמים זה יכול אפילו לשכנע את סביבתו, אבל האם התירוצים יועילו לו במשהו?
 
אין ספק, אדם שרוצה להתקדם בחיים, צריך להצטייד בתכונה בסיסית חשובה: לקיחת אחריות.
 
כאשר נבין כי אנו ורק אנו אחראים על מצבינו, עם כל הרחמים וכל ההבנה, אבל המציאות תלויה רק בנו ואף אחד לא יעשה זאת במקומנו, נדע גם לתבוע מעצמו ורק אז באמת נתקדם.
 
חכמינו אמרו זאת במשפט אחד במסכת אבות: "אם אין אני לי, מי לי". בהצלחה!