תפוס את הרגע!

מה יכול ללמד אדם שהפסיד 22 מיליון ש"ח בלילה אחד?

 

את משה פגשתי באופן מקרי לחלוטין ליד הקופה באחד הסניפים של רשת שיווק ידועה. הוא לא נראה היה מרשים במיוחד. סתם עוד אחד מעשרות העובדים שניתן למצוא במקומות כאלו העובדים בסידור המדפים, ניקוי הרצפות או טיפול בסחורה נכנסת.

 

משום מה התעכב הטור ביציאה לקופה ותוך זמן קצר התברר מה הבעיה – מסתבר שאחד הקונים שהיה לפנינו נתקע. כרטיס האשראי שלו לא עבר בקופה ומזומנים או צ'קים לא היו תחת ידו. האיש ניסה בקדחתנות למצוא פתרון שיחסוך ממנו את הצורך להחזיר למדפים את כל הקניה הגדולה שעשה, כאשר לפתע התערב בשיחה משה. "כמה אתה צריך לשלם?", הוא שאל.

 

האיש הביט במשה כשהוא מופתע. "אתה תשלם עבור הקניה?".

 

"כן", השיב משה בפשטות. "מה הבעיה? אני אשלם עבורך ובפעם הבאה שתהיה כאן תחזיר לי".

 

סכום הקניה לא היה מבוטל אבל נראה שהדבר לא הטריד את משה במיוחד. הוא שלף את הסכום הדרוש במזומן ומסר אותו לידי הקונה בליווי תפיחת שכם ידידותית. על פי ההלכה כל הלוואה חייבת להיעשות באמצעות שטר וגם במקרה הזה הקפיד משה להחתים את הקונה על פיסת נייר בצירוף סכום ההלוואה ושני עדים, אך מעבר לכך לא נראה היה שהסיפור מעורר בו ענין מיוחד. לאחר שהכסף נמסר הוא שב לסדר מוצרים על המדפים.

 

לא יכולתי להתאפק. חשתי צורך לספק את יצר הסקרנות שהתלקח במלוא עוזו. מה יכול לגרום לאדם להיפרד באופן כה ספונטני מסכום כסף שכזה, מה עוד שחזותו של משה העידה עליו שהוא איננו מהאנשים האמידים במיוחד.

 

מצאתי אותו ליד מחלקת הפירות וביקשתי ממנו הסבר. למה עשית את זה? שאלתי.

הוא הביט בי, חייך,  ואז אמר בשקט:  "החיים לימדו אותי שצריך לנצל כל הזדמנות כל עוד היא קיימת. מצוות צריך לחטוף בכל זמן".

 

"אבל רוב האנשים היו מתקשים להיפרד מסכום כסף כזה", המשכתי להקשות.

 

"כבר נפרדתי מסכומים גדולים יותר" באה התשובה. "בליל שבת אחד הפסדתי עשרים מיליון שקלים…". 

 

מצמצתי בהפתעה. הדבר האחרון שהייתי מעלה בדעתי הוא שהפועל הפשוט שלפני, זה שעוסק בסידור צנצנות מיונז על המדפים, יכול היה להיות הבעלים של החנות כולה ואולי של עוד כמה.

 

משה ניהל בשעתו את אחד המשקים המוצלחים והמשגשגים ביותר בדרום הארץ. ההצלחה האירה לו פנים והוא עשה חיל בעסקיו. ואז בליל שבת אחד, פקדה את מדינת ישראל מכת כפור שכמוה לא ידעה מעולם. כמויות עצומות של יבול חקלאי הושמדו בתוך שעות ספורות. לא היה ביטוח ולא היו פיצויים. ישראל קם בבוקר ומצא שהוא יצא נקי מנכסיו.

 

"אני לא מתלונן. כל מה שה' עושה זה לטובה, אבל למדתי דבר אחד חשוב – כל מה שיש לך זה זמני. הגלגל מתהפך בעולם ללא הרף. היום אתה למעלה מחר אתה עשוי להיות למטה. העיקר לעשות את המקסימום עם מה שיש, לחטוף עוד ועוד מצוות ולזכור שלעולם אל תדחה למחר את מה שאתה יכול לעשות היום. יכול להיות שלא יהיה מחר. איך אמרו חז"ל בפרקי אבות? אל תאמר לכשאפנה אשוב, שמא לא תיפנה".