הבעל רץ אחוז-טירוף לחדר האשפה

כלל זה צריך להיות חדור במוחו של כל יהודי: מצוה לא מפסידים. לבד מהשכר הרוחני שיהיה לעושי המצוות ממתין להם גם שכר המשולם בדרך כלל כבר בעולם הזה.
הגדל

כלל זה צריך להיות חדור במוחו של כל יהודי: מצוה לא מפסידים. לבד מהשכר הרוחני שיהיה לעושי המצוות ממתין להם גם שכר המשולם בדרך כלל כבר בעולם הזה.

 

הנה לפנינו סיפור מהרב נטע-שלמה זילבר מהעיר מונסי שבניו יורק.

 

הרב זילבר מדגיש שלפני העברתם של הסיפורים, הלך ובירר על אמיתותם בירור אחר בירור. הוא לא סמך על אף אחד אחר, אלא הקפיד לפגוש את בעלי המעשה ולשמוע את כל הפרטים מפיהם, ורק אז העביר לנו את הסיפורים לפרסום.

 

הסיפור במונסי החל כאשר אחד התושבים החרדיים ניגש לחבירו, וביקש ממנו הלוואה גדולה. הוא סיפר שמדי כמה חודשים הוא נוסע לסין כדי להזמין סחורה עבור העסק לו, ותמיד הוא משלם במזומן, ומקבל מחיר מוזל מאד.

 

מחירה של הסחורה שאני רוכש בסין מגיע כל פעם לכמה רבבות דולרים, אמר הסוחר לחבירו, וגם הפעם אני זקוק לסכום כזה, אבל בשל מצבי הכספי הדחוק, אין בכיסי הפעם פרוטה לפרוטה. הוא ביקש  מחבירו הנאמן שילווה לו את הסכום הזה.

 

החבר, שהכיר בו ובנאמנותו, וידע שאפשר לסמוך עליו במאת האחוזים, לא ראה בכך כל בעיה ואף גילה לסוחר שבשנתיים האחרונות צבר לעצמו סכום כסף גדול לחתונת בתו, המסתכם ברבבות דולרים, ולעת עתה אין לו צורך בהם.

 

את סכום הכסף הסתיר האיש במרתף ביתו, ולא גילה על כך לאף אחד, אפילו לא לאשתו. הוא ירד עם חבירו הסוחר אל המרתף, ניגש אל הפינה שבה החביא את הכסף, וביקש להוציאו.

 

 בהגיעו לשם, נפלטה מפיו זעקת שבר. השקית איננה! הוא מחפש בכל החורים והסדקים, אבל לשווא! הכסף לא נמצא.

 

הוא עולה, כאחוז-טירוף, אל הבית, ושואל את אשתו האם מישהו היה במרתף בזמן האחרון. אשתו שלא הבינה מדוע בעלה מבוהל כל כך, השיבה כמסיחה לפי תומה שכן הייתה לי השבוע עוזרת, והחלטנו להתחיל לנקות את הבית לקראת חג הפסח (האירוע התרחש בחודש אדר).

 

החלטנו שהמקום הראשון הזקוק לניקיון הוא המרתף, ואכן החילונו לנקות שם את כל השטח, ואף פינינו את כל השקיות הישנות, וכל החפצים שאין בהם תועלת.

 

ולאן השלכתם את הכל? – שאל הבעל המבוהל.

 

מה הפירוש לאן? לפח האשפה! -  משיבה האשה, שעדין אינה מבינה על מה הבהלה הגדולה.

 

בשומעו זאת, רץ הבעל במהירות רבה אל ביתר האשפה, ולשמחתו הוא רואה שהשקיות שפונו מהמרתף עדין שם. לאחר שחיטט ממושכות בין שקיות האשפה, איתר את השקית עם חבילות הכסף שהייתה מונחת אף היא בפח האשפה...

 

היה זה ביום רביעי. האישה ניקתה את המרתף ביום שני, והמשאיות של איסוף הזבל במונסי, אוספות את האשפה ביום חמישי!

 

ברגע זה עמד בעל הבית נדהם ומשתאה לנפשו לראות את הנס הגדול שעשה עמו הקב"ה, ואת השכר העצום ששילם לו על רצונו לקיים מצות הלוואה.

 

שהרי רק בשל הסכמתו לקיים את המצווה באופן מיידי, הזדמן לו לגלות את דבר ניקוי המרתף על ידי אשתו, ואת השלכתה של שקית-המזומנים לפח הזבל.

 

וכיון שרצה הקב"ה את מעשיו, עזרו גם בכך שהדבר היה יום אחד לפני שאוספים את האשפה.

 

[מתוך –קול ברמה]

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד