צדיק או נוכל ?

הצלצול הנוקב הקפיץ את מר וייס מהכורסא, הלו מי זה? זרק במהירות אל תוך הפומית. שלום אדון וייס, ענה קול רך מעבר לקו, זה אליהו. אתה זוכר אותי?

בודאי אליהו, אי אפשר לשכוח אותך.

אפשר לקפוץ אליכם הערב לכמה דקות?

בודאי, נשמח לקראתך מאד.

 

אבוא בתשע וחצי בערך.

מחכים לך. להתראות. השיחה נותקה.

לאחר כמה דקות מתחיל מר וייס לתהות בתחילה במוחו ואח"כ בקול: מענין מה רוצה אליהו ממני הערב?

בודאי אי אפשר לשכוח את אליהו שנפל לצידינו כמלאכך משמים. היה זה לפני כחדשיים כשהרופא אמר לגברת וייס שעליה למצוא רופא מומחה לתחום מסוים שבו חשה כאבים, והיתה ממש אובדת עצות. התור הקרוב ביותר שהצליחה להשיג היה בעוד כשלושה חודשים, והמזכירה אמרה של התורים עד אז תפוסים וגם אם יתפנה באמצע ישנם ארבעה ממתינים בסטנד ביי. הכאבים רק התגברו והיא לא חשה כל מוצא.

ואז הופיע אליהו, מישהו קישר ביניהם, והוא למרות גילו הרך והבישני, שלא מסגיר שום כוחות פנימים מיוחדים, טרח "והזיז עולמות" ממש בשבילם, עד שסידר להם תור לרופא-הפרופסור מנהל המחלקה, תוך שבוע בלבד. ואף דיבר איתו בשקט על הנחה במחיר הביקור ועוד ועוד. וכל זאת ללא שביקש תמורה כלשהי למעשיו.

אח, זה באמת בחור טוב! כל הכבוד לו!

מענין מה הוא רוצה ממני הערב? גירד מר וייס בפדחתו. ולא הצליח למצוא שם הסבר הגיוני לביקור הערב. אולי באמת רק ביקור נימוסין. אבל – איך אומרים נחיה ונראה. נמתין בסבלנות עד הערב.

9.20, 9.25, 9.30, והנה צלצול בדלת. זה בטח אליהו. קריאת שלום וחיוך כרוחב הדלת ליוו את פתיחת הדלת המסוגננת, יכנס ידידינו מה תשתה תה-קפה? תודה אמר אליהו רציתי ממך טובה.

ליבו של מר וייס כבר ניבא לו רעות, מי יודע מה הוא יבקש ממני. בטח מליון דולר. אך מפני הנימוס לא הסגיר את מחשבותיו ואמר מיד בבקשה אליהו, לשרותך תמיד.

ואליהו מיהר להתנצל ולומר שאמנם לא התכוון להטריחו אך לא מצא כל מוצא אחר ועל כן פנה אליו (ליבו של מר וייס החסיר פעימה נוספת,)

ובכן הענין הוא כך. לאחרונה אני מזדמן רבות למשרד ממשלתי מסוים לצורך עזרה לכל מיני אנשים שפנו אלי, אמנם אינני מכירם, אבל אם אותך מר וייס לא הכרתי קודם, ו…

אך מה הבעיה? הפסיקו מר וייס.

כאן הבעיה: על יד המשרד הזה אין חניה, כל הרחוב מלא, אך ראיתי שממול ישנה חניה הצמודה למשרד השייך לשכן שלך מלמעלה, והוא אינו חונה בה כלל. הוא לאחרונה הולך ברגל לפי הוראת הרופא.

ושאֵלתי אם תוכל לדבר איתו שירשה לי מידי פעם לחנות בחניה שלו.

"תראה" משיב מר וייס, "אתה יודע שהכל מהשמים, הקדוש ברוך הוא מזמין לכל אחד את מה שהוא צריך, גם בלי השתדלות."

ובכן אני נפעם ממך, אתה מדבר איתו הערב?

כבר אמרתי לך הכל בעזרת השם – אומר מר וייס כשהוא משחרר נשיקה לכיוון מעלה – אם אפגוש אותו בהזדמנות אולי באסיפת ועד הבית או משהו כזה.

אני מגיע למשרד הזה מחר, לא תוכל לדבר איתו עד אז?

תראה – אומר מר וייס – אסור לדחוק את הקץ, הכל מהשמים, מתי שמגיע לבן אדם זה יגיע אליו, לא צריך למהר.

אליהו נשאר רגוע אך מזכיר למר וייס כמה הם לחצו להשיג תור מוקדם, וכמה טרחות הוא טרח בשבילם ו…

תראה אליהו, זכית במצוה לא כל יום מתגלגלת לאדם מצוה כזו, הקדוש ברוך הוא מביא "זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב" מצטט בבקיאות מר וייס ובכלל אתה צריך קצת יותר אמונה שהכל מלמעלה, לא תמיד ההשתדלות טובה… מנין לך הבקיאות הזו – תוהה אליהו – אתה לא נראה לי איזה בחור ישיבה או משהו כזה, איזה רב מתחבא בתוכך… תיכף נגלה בך מרצה בערכים.

כמובן המפגש הסתיים ב-0 תוצאות.

 

בפגישה השבועית של אליהו עם רבו במדרשה שבה הוא נוהג להשתתף באורח קבע העלה אליהו את הנקודה המוזרה שמצא במר וייס. הכרה בטובה שהוא עשה לו אך תליה מוזרה באלקים, בשמים, בכח עליון – וסירוב להחזיר טובה.

הרב משה שסבלנות לו מכאן ועד ירושלים, הרב הזה שתמיד יש לו איזכור או השוואה מפרשת השבוע לכל מקרה שקורה בחיים, אמר לאליהו מיד, הסכת ושמע.

בפרשת ויצא – בחומש בראשית – זו שקראנו בשבוע שעבר מוזכר שיעקב אבינו מבקש מלבן – לאחר הארבע עשרה שנים שבהם נאלץ לעבוד אצלו חינם תמורת נשיו – שיתן לו משכורת.

ולבן הארמי – הרמאי עונה בדבקות: ניחשתי ויברכני אלקים בגללך.

יעקב ממשיך ומזכיר לו את נאמנותו בעבודה, והוא עונה בדביקות "הכל משמים". מה קורה כאן? ההתהפכו התפקידים יעקב נהיה איש העבודה ומלאכת הכפיים ולבן נהיה הצדיק המזכיר לכל דבר  שהכל בא מלמעלה?

אך לא כך הוא לבן נשאר לבן הארמי – הרמאי, הנוכל והשקרן, אשר רימה את יעקב ללא הרף והחליף את משכורתו עשרת מונים – מאה פעם בתוך שש שנים.

אלא מה? כדי להשתיק את המצפון, להרדים את חובת הכרת הטוב המינימלית מגייסים את כל מה שאפשר ואפילו את הקדוש ברוך הוא.

עדיף להגיד עשר פעמים "הכל מהשמים" ולשחרר אלף נשיקות כלפי מעלה רק לא להיות חייב טובה בחזרה.

זה שיא המושחתות, ולא צידקות או משהו דומה. אדם שאינו יודע להכיר טובה אין גרוע ממנו, וכל הקשקושים אין בהם ממש.

הבנת אליהו? שואל הרב.

אדם צריך לעבוד הרבה על המידות שלו, ולהיות מכיר טובה באמת לכל מי שעשה לו פעם איזו טובה קטנה או גדולה והקב"ה עשה לך פעם איזו טובה בחיים…………