צה"ל והחרדים באותה סירה

מדינת ישראל ניצבת ככבשה בודדה בין שבעים זאבים. מדינות העולם חברו יחדיו כדי לפגוע בה. הערבים אומרים זאת בפירוש. הם מדברים בפה מלא על השמדת ישראל. האירופאים בצביעותם עושים זאת בהדרגה. הם מצדיקים את המחבלים הערביים בכל פעם, ומנסים ככל האפשר לכבול את ידיו של הצבא הישראלי שלא יוכל להגיב בצורה ממשית למתקפות הטרור על אזרחי ישראל.

 

אפילו ארה"ב, שנחשבה לידידתה ובת בריתה של ישראל, נשלטת בידי נשיא שעושה כל פעולה אפשרית כדי לחתום על הסכם עם איראן, לסייע לאחים המוסלמים, ולהכפיף את ישראל תחת לחצים אדירים שנועדו לאלץ אותה לסגת משטחי הביטחון, ולהתפשר על ביטחון אזרחיה.

 

הדו"ח שהתפרסם על ידי ועדת האו"ם בימים האחרונים מהווה חלק נוסף במסע הרדיפה כלפי מדינת ישראל.

מצד אחד עמד ארגון טרור צמא דם, ירה רקטות על אוכלוסייה אזרחית, מתוך אוכלוסייה אזרחית, והכריז בפה מלא על רצונו לרצוח כל ילד וילדה יהודיים. אנשיו חגגו על הגגות כששלושה נערים צעירים נחטפו ונרצחו.

 

מהצד האחר עמדה מדינה שעשתה כל מאמץ כדי למזער פגיעה בחפים מפשע. צה"ל אפילו המציא את המונח 'הקש בגג', שמשפטנים בינלאומיים אומרים כי אין לו תקדים בתולדות המלחמה בכל ההיסטוריה. מעולם לא קם צבא שמזהיר את אויביו רגע לפני שהוא תוקף אותם.

 

ובכל זאת, בדו"ח שכתבה ועדת האו"ם, נקבע כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה. וגם חמאס. כאילו שתי הישויות הללו שוות זו לזו. אין כל הבדל בין ארגון טרור שיוזם התקפות, לבין מדינה ריבונית ומסודרת, שמגיבה מתוך ניסיון להגן על עצמה?

ודאי שיש הבדל, אלא שהאנטישמיות הגדולה מסתירה אותו. מרוב שנאה ליהודים, הם מחפשים כל דרך כדי להשמיץ את מדינת ישראל, ולהציג את ארגון חמאס כארגון התנדבותי שוחר שלום, שבא לרצועת עזה רק כדי להציל את הפלסטינים הרעבים ללחם.

מעצבן. נכון?

 

עכשיו בואו ונלך לקבוצה נרדפת אחרת. המגזר החרדי במדינת ישראל. יושבת קבוצה של כלי תקשורת ומחפשת כל דרך להשיג כותרות, כששנאה לחרדים היא אחת הדרכים המועדפות עליה. אין כמו אייטם "חרדי גנב", כדי להגדיל את שיעור הצפייה. אין כמו דיווח על רבנים שמחפים על עבריינים, כדי לעורר עניין וכעס כלפי המגזר החרדי.

 

וזה עובד מצוין. כל ידיעה כזאת באתרי החדשות זוכה במהרה למאות תגובות. הפורומים מלאים בציטוטים ובוויכוחים, ובעיקר בהשמצות. כולם מצטרפים לחגיגה, ארגונים כאלו ואחרים מפרסמים חוות דעת, ו'מומחים' לענייני חרדים, כמו שחר אילן או אורי רגב, מקבלים במה בכל כלי תקשורת אפשרי כדי שיוכלו למלא רפש ובוץ מהגיגי מוחם, ולהעליל על הציבור החרדי עלילות שווא.

 

התסמונת הזאת של שנאת החרדים, מגיע מאותו מקום מעוות שממנו באה תסמונת השנאה לישראלים או ליהודים. שנאה טהורה שמקורה בהסתה פרועה ומתמשכת לאורך שנים.

הגיעו הדברים עד כדי כך שרוב הציבור הלא חרדי כבר מאמין באמת ובתמים שכל אברך חרדי מקבל מדי חודש בחודשו 3,400 שקלים לחשבון הבנק שלו ממדינת ישראל. זאת, בעוד תקציב הדתות לאברך כולל עמד בתקופות הכי טובות שלו על כ-800 שקלים לחודש, וכיום עומד על כמחצית מהסכום הזה.

 

רוב רובו של הציבור החילוני מאמין שרוב החרדים באמת לא עובדים, והמדינה מפרנסת אותם. גש בבקשה לדלת ביתך, יש שם מזוזה נכון? מי כתב אותה? חרדי! ומי כתב את המזוזה של השכן מלמעלה, ואת התפילין של השכן מלמטה? נכון! חרדי!

 

מי שחט את העוף שאתה אוכל בצהרים? מי המליח אותו? חרדים! לכל חרדי יש הרי עשרה ילדים נכון? החרדים שנהנים מתקציבים אדירים כביכול, מנהלים כיתות לימוד קטנות בבית הספר. הווי אומר: כל שתיים או שלוש משפחות מביאות כיתה שלמה. בין 20 ל-30 ילדים. מי המורה שלהם? חרדי! המשמעות:

 

אחד מכל ארבעה או שישה הורים, אבות ואימהות, עוסק בהוראה. החשבון הזה אינו מדויק כמובן אך הוא מבוסס על מידע שרוב החילונים מאמינים בו.

מה שכן ברור זה שהציבור החרדי לא חי על חשבון אף אחד אחר. רוב החרדים עובדים ומשלמים מיסים.

 

עובדה נוספת היא שהציבור החרדי לא נהנה כמעט מתקציבי ממשלה שאחרים נהנים מהם. תקציבי הספורט לא מגיעים למגזר החרדי והוא לא נהנה מהם. ערוצי התקשורת הממלכתיים אינם פונים למגזר החרדי ואינם נצפים או מושמעים בבתים חרדיים. ההשקעה של מיליארדים במשרד לביטחון פנים נובעת מהצורך להשליט סדר ברחובות. בערים החרדיות כמעט אין נוכחות משטרתית משום שבדרך כלל אין בה כל צורך, מה שחוסך למשלם המיסים מיליארדי שקלים בשנה.

ילד חרדי מקבל פחות מחמישים אחוזי מימון מהמדינה לעומת ילד חילוני!.

 

הנתונים הם רבים, ומקוממים מאוד. יכלה הזמן ותכלה היריעה ולא יכלו ההסברים שמוכיחים דבר אחד ברור וגלוי, הציבור החרדי הוא ה'מדינת ישראל' של מדינת ישראל. כמו שמדינת ישראל מושמצת שלא בצדק, ובעולם מאמינים להשמצות, כך גם הציבור החרדי מושמץ, ובישראל רוב הציבור מאמין להשמצות.

 

אם אתה רוצה להיווכח בעצמך, אתה מוזמן לבקר בעיר חרדית, ותראה בעצמך מי מפעיל את החנויות, מי עושה את המשלוחים ומי עובדים כמחנכים. היכנס לספר התקציב של מדינת ישראל, ותראה בעצמך כמה עלוב התקציב המועבר למגזר החרדי ביחס לגודלו, וכמה שקריות הטענות על שוד הקופה הציבורית שמתבצע כביכול בידי החרדים.