במשוך היובל

אין תאריך יותר סימבולי מערב חג השבועות, בשביל לעורר את שופטי בג"ץ לנסות ולקיים מעין מתן תורה לכל אלו אשר מנסים לטפס על ההר ללא תורה. המילים "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי", משתלבים כה נהדר בפסקי הדין בבית המשפט העליון, מה שהביא השבוע את השופטים להסתער ולנסות לבדוק כיצד אפשר לצרף לעם היהודי עוד נוכרים. מפאת החשש לתביעה על ידם, אנו מודיעים מראש כי ייתכן כי מעשיהם של השופטים נעשו בתום לב, הואיל והגיונם קצת לקה בחסר, אולי מחמת השרב הכבד שתקף את הארץ, שהרי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. זה התחיל בבירור על גיורים שנפסלו ונגמר בפסיקה המורה למדינה לתמוך במכונים רפורמיים המכשירים לגיור. אז מה אם התלמידים המכינים עצמם לגיור על ידי מכונים אלו לא יוכלו להתגייר מחמת אי ההכרה בגיורים אלו? אל דאגה, גם בעיה זאת תסודר, יכירו בהם בסופו של דבר. ועד אז, שיחשב הכסף כמו השתלמות לצורך גיור ללא גיור, שזה בערך כמו לממן כרטיס כניסה של עיוור להצגה. הבירורים המשונים שעושה בית המשפט על מנת להגיע לעומקו של עניין, מזכירים את השופטים המתחקרים חרדי שהוכה על ידי שוטר בשאלות האם באמת היה נוכח בהפגנה עד שהלך ממנה, ומה היה המרחק בין ידו של השוטר לבין פניו של האיש בזמן ההכאה. והמהומה החלה. כולם מנסים לחפש את ההיגיון בפסיקת השופטים למימון מכונים אלו.
************
תהיו כנים. מה אומר לכם צמד המילים "קריית יובל"? אם תאמרו שהדבר הראשון שעולה לכם בראש, הוא שמה של שכונה בירושלים, הרי שכבר הרבה זמן חלף מאז ששוחחתם או קראתם ידיעה על אודות עיר הקודש ירושלם תובב"א. היום, שמה של השכונה מעורר אסוציאציות של מקום גדוש בעמודי עירוב ענקיים ומפלצתיים המציצים מכל מקום, מתוך חלונות הבתים, באמצעו של כביש ואיפה לא. אותם עמודים הנתלשים בידי פרופסורים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. שכונה שבה חרדים הולכים בחשאי מפחד השכנים רעולי הפנים ומתפללים במקומות מסתור בלתי לגאליים המבוקשים על ידי השלטונות.
 בהנחה שפרופסורים תולשי עירובין לא קוראים את השורות הללו, אנו יכולים לגלות כי לפי השמועות האמיתיות מתברר כי החרדים חיים שם ברוגע, ואברכי משי מתהלכים על מדרכות השכונה ללא כל חשש. אבל מה, ישנן הצקות למיניהם, כמו למשל פסיקת בית המשפט האוסר להתפלל במקומות מסוימים, או הריסת חוטי העירוב, אותם חוטים הנמתחים כמעט בכל שכונה. (גילוי נאות, כותב השורות אינו מתגורר בשכונה ועל כן הידיעה שבשכונה ישנו עירוב פרופורציונאלי, הינה רק משמיעת צד אחד.) בזמן האחרון, יש מי שנרגע שם. מה קרה? ובכן, כנראה שהבעיה הגיעה לפתרונה. ראש העיר סיפר בחיוך, דומה לחיוך שהנפיק בחצי ההבטחה הידועה לפרק את גשר המיתרים, כי הוסכם על בניית העירוב במקום מרוחק יותר וכדומה. 
 

 רוצה לקרוא עוד דעות?

               > על נורמות חברותיות שלמדתי בבנק

               > פרשיות הריגול

               > "גניוס יהודי"

               > 'איש מחשבים' למי שמשחק טטריס

               > מערכת חינוך חסרת חינוך

 
***********
 
 גם בעניין הגיורים וגם בפרשת קריית יובל, כל מחפשי ההיגיון ותמימי הדעת הולכים ליפול בפח. בג"ץ לא באמת חושב שיש היגיון של ממש בפסיקותיו בעניין, ופעילי איכות השכונה נגד העירוב, לא באמת חושבים שעמודי העירוב זה דבר מעצבן.
 אלו ואלו, לוקים באנטישמיות חילונית, תסמונת אובססיבית אנטי-דתית לבוא ולנסות להסביר לשופטי בית המשפט העליון שהם נוהגים ללא טיפת שכל, או מחשבה, זהו בזבוז זמן משווע. לחשוב שאם יוסרו עמודי העירוב הרי שיבוא השקט – זוהי נאיביות לשמה.
הרוגע לא ישוב לחיי חילוניה של קריית יובל גם אם יוקמו אך ורק עמודי עירוב בלתי נראים ובתי כנסת מעופפים. הם שונאים חרדים. נקודה. הם רועדים מהשחור בעיניים ולכן יתנכלו לכל דבר שבקדושה. אם יוסרו העמודים, הרי שהטענות יעברו לדבר אחר והעבריינות רק תגבר. הצדק לא ישוב לפסיקות בג"ץ גם אם יבינו מהו גיור ומדוע. גם לשיטתם העכשווית, אין סיבה לתקצב את הרפורמים ודומיהם.
יש דברים בחיים, שהם לא קשורים לאמת או להיגיון. לעולם לא ייפתרו הדברים עד אשר נלך מכאן וניזרק לתוך הים. כי אין אפילו ניסיון לחתור לאמת. האמת נעוצה במקום אחר.
הם נגועים באיבה, שיש מי שטורח להזין אותה.
הם מפחדים.
ובעיקר, שונאים.
 
 

 

עוד

בקטגוריה

כשגביר העיירה מתחנן גאולה הטסט השנתי – נמאס לך ולא הולך, מדוע זה לא זה?