יהודי גאה מאוסטרליה

מה היה חסר לו לאיתי פוגל שם באוסטרליה? כלום.

היה לו מעמד חברתי גבוה. כסף רב וחברה מצליחה של בניה ושיפוצים שהתקדמה והתרחבה מיום ליום.
כל היעדים אותם איתי הציב לעצמו, הושגו. הוא הגיע לכל המטרות שלו, עד הסוף.הוא הגיע לקו הסיום, הזמני, במהירות וביעילות. ודווקא אז, דווקא אז דברים התחילו 'להשתבש'.

איתי לא היה אוסטרלי מערש לידתו. הוא נולד להורים חילוניים בבאר שבע, כאשר כל ארבעת הסבים היו שומרי תורה ומצוות, והוריו פרקו מעליהם, ל"ע, עול מצוות בעלותם ארצה.

איתי נולד לבית חילוני מובהק שנשא רק סממנים של סעודה משפחתית בליל שבת, בלי קידוש כמובן. התאספות נחמדה בחגי ישראל, ותו לא.

בתום שירותו הצבאי הלך איתי ללמוד הנדסאות וכשסיים בהצטיינות את לימודיו הוא חיפש 'לגוון' קצת את החיים ויצא לטיול ארוך בחו"ל, כמו שאר חבריו.

הטיול התמשך על פני 15 חודשים תמימים במהלכם חרש הבחור את המזרח הרחוק, את תאילנד, הודו, נפאל, וכו' וכו'. בסופו של המסע נחת איתי באוסטרליה.

אוסטרליה שבתה את ליבו של איתי. הוא הרגיש שהוא הגיע למקום אותו רצה. מאז שעזב את ישראל הוא לא הצליח לאהוב שום מקום בו דרכה רגלו. את ישראל הוא עזב מתוסכל. אחרי שירות צבאי מלא ובתום מספר שנות לימוד הוא לא ראה מה יש למדינה להציע לו, היא אינה מעניקה סיוע כלכלי ראוי לאזרחיה, ומבחינה בטחונית המצב גם כן אינו מלבב.

כמי שגילה את "אוסטרליה" התכוון איתי להשתקע שם בארץ הנכר בין הגויים, כשסכנת ההתבוללות שם מהווה איום קיומי על מי שאינו נאמן למורשת העם היהודי.

כאן באוסטרליה הוא גילה עולם חדש. יבשת שקטה ושלווה ואפשרויות פתוחות להרוויח כסף רב. איתי התחיל להתערות במדינה. הוא הושיט את ידיו בעסקי הבניה וראה הצלחה גדולה. אך שלוותו לא ארכה זמן רב. תוקף אשרת השהייה שלו עמדה לפוג, וכדי להישאר לגור באוסטרליה הוא חייב לעבור ממעמד של תייר למעמד של אזרח קבע.

שגשוג של ריקנות…

איתי לא נח לרגע. הוא ייסד חברת בניה ושיפוצים שבתוך תקופה קצרה הפכה לחברה מצליחה ומשגשגת.
ואז, בתוך ההצלחה הגדולה, כשהוא יושב לבטח על עבודה מכניסה ומשגשגת, כשהוא מסודר היטב מבחינה חברתית וכשיש לו כל מה שהוא רק רוצה, משהו התחיל לחרוק.

איתי ישב בווילה הגדולה והמפוארת שלו והרגיש ריקנות. יש לו כבר הכל. עם השאפתנות שלו הוא השיג את כל מה שרצה. ומה עכשיו?

הפנימיות שלו התייסרה בלבטים ובסתירות נפשיות. אם הכל טוב, אז למה הוא מרגיש רע? ואם המצב רע, מה בכלל יכול להיות יותר טוב מהמצב היציב והמשגשג שלו?

באותו יום שישי, שהיה אצלו יום עבודה רגיל, הוא נסע הביתה ברכבו, עצוב ומתוסכל מתמיד. הוא לא ידע להגדיר מה מציק לו, ומשכך, הוא לא ראה קרן אור שיכולה לעשות לו טוב על הלב. ואז, בדרך הביתה הוא ראה בית כנסת. משהו בנפשו גרם לו לעצור, להחנות את רכבו ולהיכנס לבית הכנסת.

אחד מהגבאים קידם את פניו במאור פנים, הושיט לו סידור והדריך אותו במהלך התפילה. קבלת הפנים המאירה של מתפללי בית הכנסת שם בניכר עשתה לו משהו. באותו ערב הוא הרגיש נפלא כמו שלא הרגיש בכל השנים האחרונות.

מפגש מפתיע בליל שבת