שולי רנד חוזר בתשובה

שולי רנד על חזרתו בתשובה: "אני מכיר את עולם הבוהמה טוב מאוד, לפני ולפנים, ותהיתי מה אני יכול מכל זה להוריש לילדיי
שלמה CC BY-SA 3.0 (הגדל)

שולי רנד, המוכר כשחקן, במאי, תסריטאי, מלחין וזמר שחזר בתשובה, ותרם את כישורי המשחק שלו, כדי לקרב יהודים לאביהם שבשמים, מתאר בראיון נרחב לעיתון 'בקהילה' על חייו וחזרתו בתשובה:

 

התהליך אצלי היה בעיקר אמוציונלי. בשונה מהרב אורי זוהר, למשל, שאצלו היה זה מעבר שכלי, שהתבסס על מחשבה מעמיקה והתבוננות, אצלי זה הגיע מהלב מהתחושה הפנימית.

הרגע שבו נאלצתי להתחיל להתעמק בספרים, לא נשמט מזיכרוני ולו לרגע קט.

 

"הגעתי פעם הביתה, לאחר שכבר הייתי נשוי. באותו יום הגיעו אליי מעקלים בשל חוב כספי. הם לקחו הכל, כולל הטלויזיה. היו לי מספר ספרים בבית, מהם 'ילקוט מעם לועז', שקיבלתי מגיסי, אף הוא חוזר בתשובה, שאותם הם הותירו לשלל.

"לא היה לי מאומה בבית, הם הותירוהו ככלי ריק, אז הבטתי ועיינתי בספרים. היה זה הלימוד הראשון לי בספרי הקודש, שמאז ועד עתה לא פסק, ברוך ה' ".

 

שולי אינו יודע רגע של מנוחה. מתרוצץ מאולפן אחד למשנהו, מפגישה אחת לרעותה ומהופעה אחת לזו שאחריה. לאחר מרדף אובססיבי הוא ניאות להקדיש לנו זמן מסדר יומו העמוס לעייפה ואין זו קלישאה.

 

שולי למד בבית הספר הדתי תורני 'סגולה', שהיה בו דגש מיוחד על לימודי קודש. וחבש כיפה עד ליום שבו הלך לצבא. הוא המשיך לשמור מסורת. צם ביום הכיפורים, הקפיד שלא לאכול חמץ בפסח, כשרות וכד', אך על השבת לא שמר לדאבונו.

 

עד לפני 15 שנה, עוד שיחק שולי ב'קאמרי' וב'הבימה'. הוא זכה בכבוד, תהילה וכסף. העתיד היה לפניו. אבל חש שהוא חייב לעזוב הכל ולשוב. למרות שידע שהדבר יסב לו נזק כלכלי, הוא לא שת לבו לכך. הוא קם ונטש בעיצומה של הרצת הצגה שנקראה 'סיפור משפחתי' וחצה את הגדר.

 

"אבי שאל אותי פעם", אומר שולי ברגע של גילוי לב, "תגיד את האמת. מה החזיר אותך? עניתי לו דבר פשוט: אני מכיר את עולם הבוהמה טוב מאוד, לפני ולפנים, ותהיתי מה אני יכול מכל זה להוריש לילדיי? הראיתי פעם לאבי סדרת תמונות שכללו את תמונתו, של סבא ושל סבא רבא שלי בתור שחקן ושל הילד שלי. אמרתי לו: 'אבא, תראה לאן זה הולך'."

 

"המהלכים", מבהיר שולי, "היו מהירים יחסית. נפשית הייתי מוכן לכך שנים קודם לכן והתהליך עצמו אירע במהירות הבזק. מה שהייתי צריך את ה'מכה בפטיש'.

 

"גם לרעייתי הייתה משיכה ליהדות מגיל צעיר. היא נולדה למשפחה מרוקאית מסורתית. גם היא, כמוני, הייתה בעולם התיאטרון ובכל פעם עשינו צעדים מסוימים ומדודים קדימה. לעתים הייתה לנו נסיגה. הטריגר היה בסופו של דבר משברים אישיים. ומעל לכול חסד של הקב"ה שניווט והוביל אותנו".

 

"היו לי שאלות הלכתיות והתחבטויות קשות בנוגע לפרישה. עליתי למעונו של הגרמ"מ שפרן, והצגתי בפניו שאלות פרקטיות, כדוגמת משכורת, פנסיה ועוד שאני עלול להפסיד. הייתי בטוח שהוא יורה לי לעזוב ויהי מה. לא מדובר בבית מדרש, הנושא הוא תיאטרון... הופתעתי מאוד כאשר הוא שאל אותי בכמה הצגות בממוצע אני משתתף בשנה. השבתי לו בעשר. הוא הציע לי להישאר בשלב זה, אך לפחות הצגה אחת אעשה ברוח היהדות כדי להשפיע באמצעותה על קהל הצופים.

 

"אך מנוי וגמור היה עמי לעזוב. עשיתי זאת בקצב איטי בשל התחייבותי, עד שפרשתי כליל. ההצגה האחרונה, שבה הופעתי הייתה לי קשה ביותר".

 

\רנד מציין דוגמא נוספת שעמדה במערכת השיקולים 'לחתוך' טוטלית. באות תקופה נאלץ להשתתף בפסטיבל בגרמניה, לרגל הצגה שהייתה אמורה להתקיים במוצאי שבת, בשעה 11 בלילה.

 

הוא כבר שמר שבת והבין כי לא יוכל להספיק להגיע בשעה מוקדמת על מנת להיערך כיאות. מקרה זה כמו מקרים נוספים הביאו את הזוג רנד להחלטה הסופית והקשה מבחינתם, כי לא ניתן להמשיך להיות חלק מהתיאטרון החילוני, למרות שכה אהבו את המקצוע, והשקיעו בו את רוב חייהם.

 

המעבר היה הדרגתי. בשלב ראשון, עברו בני הזוג רנד מתל אביב לרמת גן הסמוכה לבני ברק.

 

שולי התחיל ללמוד בישיבה. הוא פגש בר' דניאל דיין תושב צפת, חוזר בתשובה שבילה את מיטב שנותיו כשחקן בהוליווד ומאוחר יותר כיכב בסרטו של שולי 'אושפיזין', שמאוד השפיע עליו בתפיסת עולמו.

 

בשנים הראשונות, לא חשב שולי לשוב ולהתעסק בעולם המשחק. "פעלתי בפאזה חילונית והעולם הספציפי הזה נגמר". באחת הפגישות שלו עם הרב ארוש בה עלו נושאים שונים ואף ההיבט הכלכלי שהציק, הציע הרב ארוש לחזור לעולם המשחק, כדי 'לקדש את העיסוק בתחום'.

 

"רבי נחמן מברסלב אומר", מצטט שולי את דברי רבו, "כי 'בעל תשובה צריך לשוב לאותם מקומות שבהם פגם ושם לתקן את הנדרש', עליי לשרת רעיונות שרוח חכמים נוחה מהם כהגדרתו, ולתרום אותם למען קירוב יהודים אל כור מחצבתם הרוחנית".

 

לדברי רנד, שלאורך כל השיחה טורח להבליט את חלקה של רעייתו בכל המהלכים, ההתלבטויות, וההחלטות, גם היא סברה תמיד כי זה מה שעלי לעשות. עד שהגיע הרב ארוש והצליח לשכנע אותי, כי האמונה אך תתבצר בכך ואדרבא בעזרת ה' אפיץ את דבר היהדות בכלים שניחנתי בהם, ובכך אשפיע על הציבור, ועל אוהדים מושבעים".

 

שולי מציין, כי בתקופה שבה שהה בעולם הנכר, חרו לו הבורות, האיבה והיחס אותו רחשו אנשי הקאמרי והשחקנים, לכל דבר שבקדושה.

 

"הייתה פעם הצגה בקאמרי, שהייתה מבויימת היטב, אך מהולה בסממנים אנטישמיים מובהקים ובסטריאוטיפים מוכרים בכל הנוגע לציבור החרדי.

 

"לאחר ההצגה, ניגשתי לבמאי, בקובלנה כואבת: מדוע, אמרתי לו, אתה מציג יהדות שטחית, חסרת כנות ומינימום של רציונליזם? מדוע אתה מבקש להבליט את המכוער השולי, ולא את המוטיבים היפים הרבים, שהם נחלת היהדות? הלה השפיל עיניו במבוכת מה אך לא טרח להצטדק."

 

את סרטו 'אושפיזין' ספינת הדגל של יצירותיו, הוא מגדיר 'הכוח שהניע אותנו לנסות ולהעביר לעולם את חווית האמונה'.

 

"היו לנו כמה מטרות", מבהיר שולי, "קודם כל, לדבר על מציאות החיים מתוך אמונה. הריחוק של האנשים מהקב"ה נובע מהסתת יצר הרע, שאומר לאדם החש רחוק, כי אין לו סיכוי להתקרב לבורא העולם. קהל היעד היה מטבע הדברים החילוני בלבד ולשם הוא הגיע בעיקר. הוא הצליח מעל ומעבר למצופה. גרפתי גל של תגובות שאמרו לנו: 'לא ידענו שאפשר לדבר כך עם ה', חשבנו שאין לנו סיכוי', 'לא חשנו עד עתה כי יש לנו אבא'.

 

"גם לאנשים חילונים יש מערכת מושגים של תשובה. אולי זה לא מוגדר בגדרי תשובה, תורה ומצוות, אבל גם במערכת הפנימית המוסרית שלהם, יש מערכת מסויימת של תשובה. אין יהודי שלא עוסק בתשובה כל הזמן. חלקו באופן מודע, חלקו באופן לא מודע".

 

העוצמה של הסרט והסיפורים שזרמו אליו על אנשים שהוא שינה להם את חייהם מהקצה אל הקצה וקיבלו עליהם עול תורה ומצוות, מחשלים אותו להמשיך במלאכה ש"אבותינו לא עסקו בה" כהגדרתו.

 

"שמעתי, על משפחה נוצרית באוסטרליה שהתגורר אצלם בחור יהודי בקומה התחתונה של הבית. הוא צפה בסרט שוב ושוב. עד שיום אחד, פנו אליו וביקשו לצפות בו. היה בו תרגום לאנגלית והם התמכרו אליו. זה לא סיפורי אלף לילה ולילה, המשפחה הזו התגיירה בעקבות הסרט ויצאו ממנה שבעה גרים!

 

"יום אחד קיבלתי טלפון מבחור ישראלי בשם שמעון שהתגורר בתאילנד, הוא צפה בסרט והניצוץ היהודי החל לבעור בו. הוא ביקש ממני לשלוח לו סידורים וספרים והקים שם מרכז יהודי. לא מזמן חגג הכנסת ספר תורה למקום".  

 

אבל יש דבר אחד אותו לא ישכח, הוא אומר: "כאשר הוצג הסרט 'אושפיזין' לראשונה בפסטיבל ירושלים, נכחו בהקרנה אישים הרחוקים כמטחווי קשת מהיהדות, אבל בסוף הסרט, כולם יצאו עם דמעות בעיניים". את זה אומר, אני לא יכול לשכוח.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד