מתיקות התורה

אריק חש שהכיפה מכסה על ריקנות. לכן, בסופו של דבר הוא השיל אותה. את עולמו מצא בספורט, בטיפוח כושר, בהרמת משקלות. התאמן חמש פעמים בשבוע, כל אימון שלוש שעות רצופות. מרים כמאתיים קילוגרמים. פי שניים וחצי ממשקלו. זכה באליפות במקצוע זה...
אילוסטרציה. צילום: shutterstock (הגדל)

אריק לנדאו גדל בבית מסורתי. בבית הספר למד חומש, משנה, דינים. דבר אחד חסר לו: מתיקות התורה. המורה להיסטוריה חי את ההיסטוריה שלימד, המורה לחשבון שחה בתרגילי החשבון, ופתר אותם בכזו חדווה. באיזו התלהבות תיאר המורה לגיאוגרפיה ארצות ותרבויות,

 

אך, המורה לתורה היה כבוי. לימד, בחן, העניק ציון, אבל זה היה חלול. אריק חש שהכיפה מכסה על ריקנות. לכן, בסופו של דבר הוא השיל אותה. את עולמו מצא בספורט, בטיפוח כושר, בהרמת משקלות. התאמן חמש פעמים בשבוע, כל אימון שלוש שעות רצופות. מרים כמאתיים קילוגרמים. פי שניים וחצי ממשקלו. זכה באליפות במקצוע זה. הועסק כמאבטח בשערי דיסקוטקים אפלים. דמותו השרירית היוותה הרתעה מספקת.

 

בד בבד פתח עסק, עם שותף. הרעיון: פיתוח הבריאות במקומות עבודה. סדנאות כושר, הרזיה, גמילה מעישון, הדרכת פעילות ותזונה נכונה. מפעילים רבים שמחו לרעיון המניב תשואה רבה בהשקעה מועטת. המכון הצליח ושגשג. פגש בקרן, ונישאו. בנם בכורם נולד ואריק חש חסר. יש לו הכול, משפחה נפלאה, בריאות חסונה, פרנסה בשפע ועיסוקים למכביר, אך הנשמה צמאה.

 

באקראי שמע הרצאה על מתיקות התוה, על המאור שבה, על רוחניותה. אמר לשותפו: בוא ונקבע עיתים לתורה. ננסה, נראה האם זה כך. השותף ראה בכך קוריוז משעשע, הסכים לנסות. מצאו כולל אברכים קרוב, ונכנסו. ביקשו מאברך שילמד איתם. אריק זיהה את האור שבעיניים, את ההתלהבות שחסרה אצל המורים. לא ארכו הימים, ואמא של השותף נפטרה. החליטו שהלימוד המשותף יהיה לעילוי נשמתה. התפללו שם בסיום הלימוד, והשותף אמר קדיש.

 

יום אחד נכנסה אשתו קרן לחדר ומצאה אותו מתנדנד, פניו אל הקיר. עיניה חשכו. זהו, זה קרה גם לה.

 

לא! היא לא תיתן, לא תרשה. לנגד עיניה ניצבה דוגמה חיה. היה להם מכר שחזר בתשובה לפני תשעה חודשים. עברו שלשה חודשי סיוט על משפחתו. ויכוחים, התנגשויות, מריבות, בכיות. קרן היתה חכמה הרואה את הנולד. אם זו הדרך, אם זה הכיוון, כדיא לחסוך את ההמשך: או "זה", או אני.

 

אמר לה: "פה זה לא יקרה. את רק תרוויחי, אנחנו נרוויח. תנסי ותראי".

 

והיא ניסתה, וראתה. הוא צדק.

 

מה נתן לו את הכוח? ההבנה שהתורה, "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום". והלא היא צודקת היא לא נישאה לדתי, לחרדי. הכירה אותו כבליין, כשומר דיסקוטקים. על דעת כן נישאה לו. אם מתחולל שינוי בחייו, אסור שיפגע בה.

 

זה לא היה פשוט לשבת וללמוד בשבת אחרי הסעודה, כשמנגד מרצד המכשיר. "תראי", הסביר בנועם, "מבחינת ההלכה, אסור לי לאכול מאכל שבושל בשבת. אני לא אומר לך מאומה, רק מסביר, שתביני". הוציא מהמקרר עקור הנורה פסטרמה קרה עם חרדל לסעוד שבת קרה. קרן, אבירת הסובלנות – "חיה ותן לחיות",ענתה: "כרצונך" לא שזה לא היה איכפת, אבל זה היה נסבל.

 

כך עברה שבת, שתיים ושלוש. היה לה גם פיצוי, אין להכחיש. פרחים לשבת, חגיגות משפחתיות, סיפר בארוחה סיפורים , מדרשים, דברים חכמים. יום שישי אחד פרץ הביתה לאחר אימון מהנה בהרמת משקלות. בישר בכניסתו: איזה אימון נפלא היה!" – ועצר נדהם!

 

על השיש עמדה פלטה לשבת ולצידה מיחם! "מה זה"!" קרא, אך היא כבר הכינה תשובה: "כלום לא קרה. עברתי וראיתי מבצע, אחד פלוס אחד. חבל היה לפספס". ניסתה, ועמד במבחן. כעת יזכה לאוכל מבושל. "אתה צדקת", אמרה. "אנחנו רק מרוויחים".

 

הוא לא הסתפק בכך שהיא מניחה לו להמשיך בדרכו. לקח אותה לסמינר. הוא התמוגג, והיא לא נכנסה להרצאות. הבליג, ורשם לסמינר נוסף. נכנסה פה ושם להרצאה. ראתה שזה לא נורא. בעקביות רשם לסמינר שלישי ורביעי. נאמן לדרכו, לא הטיף ולא דרש. הניח למסרים לחלחל. הודתה: "אני יודעת שזו האמת, אבל זה כזה קשה". אמר: ההחלטה שלך, בקצב שלך".

 

הבן הבכור סיים גן, עמד להירשם לבית ספר. אחיו הצעיר עמד להירשם לגן. ואריק כל כך רצה לרשום אותו לבית ספר דתי. אבל נאמן לדרכו חיפש עצה ומצא את "התפילה על הבנים" של השל"ה הקדוש. אמר ברגש: "ריבונו של עולם, אני אתפלל ארבעים יום רצופים, ואתה הרי שומע תפילה!"

 

עברו כמה שבועות. ערב אחר פותחת קרן בשיחה. "אתה יודע, אריק, שצריך לרשום את רועי לבית ספר".

 

ליבו החסיר פעימה.

 

"לא סיפרתי לך. ביומיים האחרונים לא חשתי בטוב..."

 

אז למה לא סיפרת?!"

 

"לא חשוב. לקחתי חופש מהעבודה, אבל לא חזרתי הביתה. סיירתי בבית הספר התורני בשוהם. שוחחתי עם המנהל, עם המורות. עקבתי בהפסקות. זה חינוך מעולה, כמו שהיינו רוצים שרועי יתחנך. אל תכעס עלי שלא התייעצתי. רשמתי אותו".

 

לכעוס? הלא זו התגשמות משאלתו!

 

"ודרך אגב, רשמתי לשם גם את הילי לגן".

 

המום, שיחזר. אכן, היום היה היום הארבעים. התפילה נענתה.

 

חייהם הפכו לחיים לדוגמה בשוהם. העיתון המקומי פירסם כתבה. אשה אלמונית עצרה אותו בסופר: "זה אתה, אריק, אולי תדבר עם בעלי שיתחיל להניח תפילין". שכנה רכשה פלטה לשבת, אחרת התחילה להדליק נרות. ומתקשרים גם לכיוון ההפוך. "אולי תרגיע את בעלי, שימתן את הקצב, שלא יכפה".

 

זה מקומם אותו, לא כך מנחילים את מתיקות התורה!

 

אריק קינא במרצי "ערכים". כמה זיכוי הרבים, כמה הנחלת מתיקות, ובאילו דרכי נועם!

 

פנה להיוועץ ברבו, שתמך בחום: "הגיע הזמן שאכן תפיץ את מתיקות התורה!"

 

אריק נחלץ בכל המרץ. חורש את הארץ בהרצאות. מקרית שמונה ועד באר שבע. קוראים לכך "זוגיות", קוראים לכך "הרמוניה במשפחה". התוכן הוא החשוב. המסר: שיאהבו את התורה, להראות שדרכיה דרכי נועם, שרק מרוויחים. שהתורה מורה להאזין לזולת. לשאת עימו בעול, להקל ככל האפשר. רק כך מקדשים שם שמים ומרוויחים מכל צד.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד