כמעט תאונה – – –

כמעט תאונה - - -

"זה סיפור לא שיגרתי", מקדים יוסף ירושלימי. אשתו ויקי מחייכת, מי כמוה יודע, הכל בגללה.

 

יוסף אהב אתגרים וריגושים. "בגיל שש עשרה היה לי אופנוע, ובגיל שבע עשרה ג'יפ, סירת מנוע ורשיון טייס. היה לי אופנוע שיש רק למטורפים, מנוע של אלף מאתיים סמ"ק. מאה וחמישים כוחות סוס על מאתייים וחמישים קילוגרמים. אתה נותן גז, ומרגיש שהכתפיים נקרעות מהמקום. יוסף עבד כסוכן מכס במשרדו של אביו.

 

חזרתי מהעבודה ונתתי גז. נסקתי על מאה וארבעים בכביש ריק. הרחק לפני נסעה משאית עם פלטת ברזל ענקית מאחור. לפתע, לא יודע למה, הוא נעל גלגלים. עצר באמצע הכביש, ואני טס לעברו במהירות שיא. אין מצב לעצור, ידעתי, זה נגמר, הלכו החיים. נעלתי את שני הבלמים מלפנים ומאחור, האופנוע התעוות, הגלגל האחורי נמעך לעבר הקדמי, ואני מוטח לעבר המשאית. מתחיל להאט, אבל לא מספיק. רק מטר חוצץ בינינו. ואז התחילה המשאית לנסוע. היא הגבירה מהירות ואני האטתי. המהירות השתוותה והחיים ניצלו."

 

לאביה של ויקי מפעל שיש בראשון לציון. עוד בתיכון עזרה לאביה במפעל השיש. חגורת סינר ועטוית מגפיים, סופגת כוויות קור מהמים הקפואים הניתזים מהמסור המנסר בשיש. בצבא שירתה בחיל הקשר, וכשהשתחררה פנתה ללימודים אקדמאיים בהנדסה, תעשייה וניהול. המשיכה לעבוד במפעל של אביה בלי לקבל משכורת ונרשמה לקורס למודעות עצמית. לא ידעה שמעבירת הקורס הכריזמטית מצויה בתהליך חזרה בתשובה. נראתה חילונית, אך העבירה מסרים דתיים, השקפה ומורשת. בצד הקורס הזמינה את המשתתפים לסדנאות חשיבה שבהן השתתפו טובי המרצים של ערכים." ויקי הגיעה בתדירות ורשמה כמעט כל דבר בכפייתיות. נפתחו בפניה אפיקי ואופקי מחשבה, עולם עשיר ומלא תוכן, אך עדיין בלי ביוי מעשי.

 

כשנישאה ליוסף נוספו לחייה הגדושים טיולי ג'יפים פראיים וטיסות במטוס הקל לצפון הארץ ולדרומה, משטים בסירת המנוע וטיולים מרתקים בחו"ל. איפה לא היו. אבל מובן שלא כל יום חג. ויקי היתה עסוקה בשדרוג המפעל של אביה. הרי למדה הנדסה, תעשייה וניהול. המפעל עבר מיכון. חיתוך השיש נעשה אוטומטי. מיחשבה את המשרד, את ההנהלת חשבונות, וכשסיימו אחיה את שירותם הצבאי ונכנסו למפעל, החליטה להיות עצמאית. פתחה חברה לשירותי חוץ לחברות הייטק, להיט התקופה. החברה דאגה לרכש וללוגיסטיקה, להסעדה, לניקיון ולרווחת העובדים. ההנהלה התפנתה למיזמים. מינפה את החברה, וכשהגיעה לשיאה, החליטה לחפש אתגר חדש.

 

מה מריץ אותה? מה דוחף אותה? מה ממריץ? לא חיפשה כסף, גם לא הצלחה. שני אלו היו, ובשפע. גם משפחה תומכת, בעל ושני ילדים. אבל יש לה כוחות בלתי נדלים, והיא רצתה לעזור לאנשים, למצות את השפעתה. המשיכה במרץ בלימודים. פרח באך. למדה את השפעתו הייחודית של כל צמח ואת שילוב הצמחים לפי הצורך – להרגעה, לחיזוק, לשמחה, לריכוז. התוצאות מופלאות. המשיכה בלימודי הומאפטיה,, משם לרפלקסולוגיה. והעקר. האמפטיה שהיא משדרת, האוזן הקשבת, ההבנה והתמיכה. הנהירה אליה גאתה. התחילה להעביר קורסים במודעות עצמית משולבים בתמיכה רגשית, בייעוץ ובטיפול. הגיע למקום הנכון, לביטוי אישיותה וכישוריה. אין אושר גדול יותר מהצלחה בטיפול אישי מהפקת חיוך,ף מחילוץ מהתבוססות דכאונית, מהעלאה לדרך המלך. ולא אחת, היתה זו הצלת חיים פשוטו כמשמעו.