"זוז! אני בנו של המנהל"

גם אתה בוודאי נתקלת בתופעה הזו. אתה יושב על אחד מכיסאות ההמתנה בבנק, כולך בלחץ מהדברים שאתה עתיד לשמוע מהבנקאי שמטפל לך בחשבון ומההחלטות בקשר לגרעון המצטבר שלך ואז אתה רואה בזווית העין, מישהו נכנס כשכולו מחויך, נראה כי הוא "מרגיש בבית". לאחר המתנה קצרצרה הוא נקרא לחדרו של המנהל, משם הוא יוצא לאחר דקות ספורות כשהוא מרוצה וחזהו מנופח מגאווה."ככה זה כשאתה חבר של המנהל או בן של חבר" אתה חושב לעצמך ממורמר על "קיצור התהליכים" ועל ההטבות וההתחשבות שהוא קיבל.

 

זה קורה בכל מקום בעולם, בכל תחום ובכל זמן, אנשים "זוכים" לקיצורי דרך, התחשבות, העלמת עין או מתקבלים למקומות עבודה שאתה יכולת רק לחלום עליהם, רק משום שהם "בעלי קשרים". "אין להם את כל הלחץ והדאגה" אתה מהרהר "מראש הם שמעו ש "אל תדאג אני כבר אסדר לך הכול, יהיה בסדר".

 

אם גם אתה נמצא כעת בלחץ ממשהו, ממקום העבודה, מהלימודים, מהכסף, מהבריאות או מכל דבר אחר, תרשה לי לגלות לך סוד: גם לך יש קשרים. לא סתם קשרים, יש לך את הקשר הקרוב ביותר עם הסמכות הגבוהה ביותר לגבי כל תחום מהחיים שלך.

 

"חביבים ישראל שנקראו בנים למקום" אומרת המשנה במסכת אבות וממשיכה "חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר בנים אתם לה' אלוהיכם".

 

להיות בנו של הקב"ה, זה להיות בטוח שיש מישהו שלא ינוח ולא ישקוט עד שבעיותיך ייפתרו באופן הטוב ביותר עבורך – "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל". אתה יכול להיות רגוע. לקיצורי דרך שזוכים להם אלו שבוטחים באלוקים, אין כל השוואה לבעלי הקשרים הגבוהים ביותר כדברי דוד המלך בתהילים "לא תירא מפחד לילה, מחץ יעוף יומם… ייפול מצידך אלף, ורבבה מימינך, אליך לא ייגש".

 

כשיש לך קשרים רק עם מנהל הבנק או רק בביטוח לאומי או רק במס הכנסה, אתה "מכוסה" מכיוון אחד, לעומת זאת כשיש לך קשרים עם ה "ביג בוס" אתה באמת מסודר…

 

נקודה נוספת: אצל ריבונו של עולם אף פעם לא "מאוחר מדי", הכול פתוח לשינויים, לכולם יש סיכוי. "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים". זה שהרגע אין לך זה לא אומר כלום לגבי הרגע הבא, לגבי מחר או בקשר לתחומים אחרים…

 

לפעמים אנחנו טועים בכך, כשאנו שומעים, רואים או חלילה חווים, סבל וייסורים שקורים בעולם. פתאום אנחנו לא כל כך בטוחים… אבל, עם כל הקושי הנפשי שבדבר, נפנים את המילים הבאות, מילותיו של רמח"ל בספרו "דרך השם":

"ואמנם ידענו באמת, שאין חפצו של הקדוש ברוך הוא אלא להיטיב. והנה הוא אוהב את ברואיו, כאב האוהב את בנו. אלא שמטעם האהבה עצמה ראוי שייסר האב את בנו, להיטיבו באחריתו; וכעניין שנאמר: "כי כאשר ייסר איש את בנו השם אלוהיך מייסרך"; ונמצא שהמשפט והדין עצמו ממקור האהבה הוא נובע, ואין מוסרו של הקדוש ברוך הוא מכת אויב ומתנקם, אלא מוסר אב הרוצה בטובת בנו".

נפנים זאת ונראה כי הלחץ ודאגה שיחלפו ויפנו את מקומם לשלווה ויישוב הדעת, יממשו גם אצלנו את הנאמר: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו".