אפופים בערפל

הערפל הכבד ששרר השבוע, הביא לסגירתו של נתב"ג למשך שעות ארוכות, שבהן טיסות נכנסות הופנו לשדות חלופיים ולוח הטיסות סבל משיבושים רבים. כלי התקשורת היו גדושים בדיווחים על עגמת הנפש שנגרמה להמוני הנוסעים, ובמקביל נשמעו חילופי האשמות על היעדר מערכות הנחיה לנחיתה שמתאימות לתנאי מזג אויר קשים מעין אלה., ועל כך שטרם הוקם שדה תעופה אלטרנטיבי שישמש כאפשרות חילופית במקרים כאלה. מנכ"ל אל על הצהיר כי "בעולם נוחתים במזג אויר כזה ואצלנו לא", ושר התחבורה הטיל על הצבא את האחריות לעיכוב בהקמת נמל תעופה חילופי.

 

הנסיון לתלות את האשמה בגורם כזה או אחר, מבטא התעלמות מן הלקח העיקרי שיש להפיק במקרים כאלה. בני אדם שאינם חדורים באמונה החושית שיש מנהיג לבריאה, אשר עשה, עושה ויעשה לכל המעשים- חשים תסכול לנוכח אזלת ידו של האדם מול מזג האויר המתעתע בו.

 

שהרי, גם אם ניתן למצוא פתרון כזה או אחר לבעיית הערפל בשדות התעופה, ישנן "תופעות טבע" שלא ניתן למצוא להן מענה. עדיין זכור היטב משבר התעופה העולמי שאירע בשנה שעברה, כאשר ענן אפר שפלט הר געש איסלנדי, השבית את המרחב האויר בכל רחבי אירופה וחולל קטסטרופה בקרב המוני נוסעים בכל קצוות תבל.

 

איתותים אלה מזכירים לנו את אפסותו של האדם- רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום. גם כאשר הטכנולוגיה העולמית מרקיעה לשיאים חדשים, עדיין תלוי האדם הקטן בחסדי הבורא יתברך, המקיים את הבריאה כולה. ומי שמנסה להתעלם מכך, מעדיף להתעטף בערפל מסמא עיניים, מאשר לצעוד לאור האמונה.

[יתד נאמן]