אין לסמוך על בדיקת מדגם בשעטנז

בקריאת קודש של גדולי ההוראה שליט"א, קוראים לציבור החרדים לדבר ה', כי לאחרונה נמצא "שעטנז" בהרבה סדרות של חליפות יבוא מחו"ל, פריצת השוק החופשי גורמת שכל הבגדים מיובאים מסין, ממזרח אירופה ומטורקיה, שם מצוי מאוד עירוב צמר ופשתים יחדיו.

 

המודעות להינצל מאיסור לבישת "שעטנז" גדלה והולכת, הצליחה לפרוץ מעבר לגבולות ציבור שומרי תורה ומצוות, עקב דרישת הלקוחות לבגדים נקיים משעטנז, גברה המודעות גם בקרב היבואנים והספקים מקרב הציבור הכללי. מספר מפעלים החלו לעבוד בשיטת "אצלנו- הכל בדוק". כל פס הייצור נבדק כאן במעבדה המוסמכת, והלקוח יודע שקנה בגד נקי עם כשרות מוסמכת.

 

הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, אשר הינו ממייסדי המעבדה, ומלווה ומנווט דרכה מיום הקמתה, מתריע באגרת מיוחדת עם הגאון הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א על התופעה החדשה. בה השוק מוצף בסחורות מכל ארצות תבל, כאשר הבגד המיוצר לשימוש לכלל אוכלוסיית העולם, נמכר כאן בישראל. המצב מחייב בדיקה וזהירות מיוחדת. ואילו מוכרי הבגדים מסתמכים על בדיקות מדגמיות, ובדיקות של מעבדות לא מוסמכות, ומטעים את הציבור שאין בבגד חשש שעטנז, ואף מציינים שאת על הבגד "נקי מחשש שעטנז" הדבר מביא להכשלת הציבור באיסור החמור של לבישת שעטנז.

 

הם קובעים "כי על פי הלכה אין לסמוך על בדיקת מדגם, ועל כן, בגד הטעון בדיקה, שאין עליו תווית של מעבדה מוסמכת שהוא 'נקי מחשש שעטנז', יש למוסרו לבדיקה במעבדה מוסמכת ואין ללובשו על סמך הבטחת המוכרים שאין בו שעטנז.

 

לפני כארבעים ושתים שנה הוקמה המעבדה העירונית לבדיקת שעטנז – בני ברק, על ידי רבני העיר בני ברק זצ"ל ושיבלחט"א. למעלה מארבעים שנות נסיון צברו בהשגת מצווה נשגבה זו, והצלת הציבור ממכשולים חמורים. ציבור שומרי התורה והמצוות מוסרים את הבגדים הטעונים בדיקה למעבדה מוסמכת. גדולי ישראל מרנן בעל ה"קהילות יעקב" ובעל ה"אבי עזרי" זצ"ל מסרו במעבדה זו בגדים ריקים לבדיקה. המוניטין של המעבדה מוכר ומפורסם בקרב הציבור היראים לדבר ה', אשר אינו קונה חליפה הטעונה בדיקה ללא התווית המוסמכת.

 

המעבדה העירונית מודרכת ומנווטת ע"י בית דין מיוחד לענייני שעטנז שהוקם ע"י גדולי הפוסקים, מצודתם של רבני הבית דין פרוסה על עשרה מעבדות לבדיקת שעטנז ברחבי ארץ הקודש.

לאור קריאת הקודש שליט"א מדגישים העוסקים בנושא, כי המשפט "הבגד נמסר לבדיקה מדגמית" איננו מכשיר את הבגד גם אם יש עליו תווית ' נקי מחשש שעטנז' אם אינו מופיע מטעם אחת מהמעבדות המוסמכות על ידי בית דין לענייני שעטנז שהוקם ע"י גדולי הפוסקים.

 

'שיטת הבדיקה המדגמית' הינה אחת המכשולים העיקריים. מפעל הטקסטיל או חנות ההלבשה שולחים לבדיקה "דוגמית" של חליפה אחת למאה חליפות, וכשהחליפה נמצאה נקיה מחשש שעטנז, מופיעה תווית 'נקי מחשש שעטנז' על כל מאה החליפות. כאן טמון המוקש של הצרכן. גורמים העוסקים בנושא מדווחים על פעמים רבות, שהחליפה מאותו פס ייצור היתה נקיה וחברותיה – "כלאים". זאת מכיוון שבמפעל הייצור בחו"ל, אין כל פיקוח, הבגד מיוצר בקו יצור, כאשר לפעמים, עשרים איש עובדים על בגד אחד, פועל אחד אחראי על גזירת הבד, זה משחיל חוטים, חברו מסדר את הכריות, אחד עובד על הצווארונים והכל עובד כסרט נע, כרית צמר תשתרבב בקלות בבגד פשתן. כאשר סליל החוט הסתיים, יכניס הפועל הטורקי סליל חדש מפשתן, בעוד הבגד מורכב מצמר. על התווית יופיע 100% צמר, אבל זה שעטנז!!! 

 

כאשר מופיעה על גבי החליפה תווית היצרן, עשוי מ – 80% פוליאסטר ו – 20% בד סינטטי אקרילן וכו'. יתגלו לפעמים חתיכות בד קטנות, לחיזוק הבגד במקום מסוים, או חוטים תפורים במקומות פנימיים. היצרן אינו מחשיב פריטים קטנים אלו שאינם מהווים מכשול מבחינה מקצועית אבל בהחלט מהווים מכשול חמור מבחינה הלכתית. גם חייט מסוגל מתוך אי ידיעה להשחיל חלקי פשתן לחליפת הצמר ולהופכה לשעטנז.