פוסט שאסור לפרסם

כל המפרסם פוסט שיש בו הוצאת לשון הרע או הפצת שם רע, ידע שהוא אחראי להשלכותיו החמורות של פוסט זה. חמור הימנו הוא המעודד הפצת דברי השטנה; העושה לייק או שיתוף לפוסט רכילותי. והוא בבחינת "מכה רעהו בסתר" (דברים ז"ך כ"ד) לכן, אסור באיסור מוחלט, לכתוב ולפרסם פוסט פוגעני או לזכותו בלייק או בשיתוף. פסק הרב אפרים זלמנוביץ הרב הראשי מזכרת בתיה. 
 

השבוע הזדעזעה הארץ מתוצאות פוסט שכתבה ופרסמה בפייסבוק, גברת שחומת עור, שנפגעה מאד מיחסו של פקיד לו נזקקה. הלכה והוציאה עליו שם רע. כינתה אותו בשם – גזען – נדמה היה לה שיחסו לבעלי עור בהיר היה טוב משלה. נעלב המושמץ עד עמקי נשמתו הלך והתאבד. קיפד חיים. את חייו הוא.

 

מצד הדין אמרה התורה "דם האדם באדם דמו ישפך". מה לי דם של אחר או דמו הוא. ענשו של המתאבד חמור משל הרוצח. הרוצח יכול לחזור בתשובה. המתאבד, המאבד עצמו לדעת, אינו בר תשובה. במותו אבדה לו ההזדמנות לתקן דרכיו. לכן קוברים אותו מחוץ לגדר ואין נוהגים בו אבלות כלל ועיקר.

 

במקרה שלפנינו, נראה שהפקיד נעלב עד כי קץ בחייו. לקח קשה ללבו את הפוסט המרושע שהופץ נגדו במהירות הבזק וזכה מיד עם פרסומו ל-6000 שיתופים ואפילו לסיקור בכלי התקשורת. חש שהפכוהו למפלצת. הפגיעה הנפשית דחפהו, בניגוד לכל היגיון, אל שערי מוות. קבר עצמו ברוק של בושה.

 

במקרה כזה, מקרה של המאבד עצמו שלא לדעת, איבד שפיותו ונכפה לעשות מה שעשה, לכן נוהגים בו מנהגי אבלות וקוברים אותו בכבוד כשאר מתים.

 

לא בכדי אמרו חכמים: כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים. ובאמת, עדים אנחנו איך הנעלב פניו מאדימות, הדם נאסף סמוך לעור הפנים, לפני שהן מסתלקות מפניו הוא מחוויר כסיד (ב"מ נ"ח ב'). הוא אשר אמר הנביא ישעיה (כ"ט כ"ב) "לא עתה יבוש יעקוב, פניו יחוורו". רבי שמעון בר יוחאי אמר: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, כמעשה תמר.

 

אין ספק, בכוח המוציא לשון הרע או המפיץ שם רע, להוציא אדם מן עולם.

 

אמרו חכמים (רמב"ם דעות פ"ז): שלשה לשון הרע הורגת: האומרו והמקבלו וזה שאומרים עליו. והמקבלו יותר מן האומרו. ואף על פי שאין לוקין על לאו זה, מפני שאין בו מעשה, עוון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל. לכן נסמך לו הפסוק "ולא תעמוד על דם רעך"..

 

אכן, זכות הציבור לדעת. אך שם טוב חשוב יותר. חשוב יותר זכות האזרח ליהחשב זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. אמר רב אבא בר כהנא: דורו של דוד כולם צדיקים אעפ"כ נפלו בקרב משום שהיו בהם דוברי לשון הרע. דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה אעפ"כ היו מנצחים במלחמה משום שלא היו בהם דוברי לשון הרע (ויקרא רבה אמור כ"ו ב'). ככל שנמעיט לרכל ולהוציא שם רע כן נקרב את בוא הגואל. בטחוננו בלשוננו.