הפטריה שבאה לשיעור אמונה

"הנביא אומר (ישעיה מ, כו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, כאשר האדם נושא את עיניו למרום, הוא רואה מהבריאה את כבוד ד'. כשהוא רואה את השמש והירח והעולם קיימים כימי הבריאה, לא מהיום ולא רק מלפני שנה ואלף שנים, אלא כימי קיום העולם, הוא רואה בזה שיש בורא שהוא כל יכול שברא את העולם, וזה מוכיח שיש מנהיג אחד ויחיד, ואין מי שעוזר לו. שהרי אין דבר שנוצר מעצמו. וכאשר יש שמש וירח ועולם מסודר, בהכרח שיש מי שברא אותם, שהרי בן אדם אינו יכול לברוא אותם, כמו שאני אינני יכול לברוא אותם, ובהכרח שמי שבראם הוא רק הרבונו של עולם, ומעתה, באמת אין צורך לשאת את העיניים דווקא למרום, כי הרי גם מהארץ רואים בורא עולם.

 

וכשנתבונן עוד בחכמת הבריאה, נוכל ללמוד את האמונה גם מכל דבר מאכל. כשאנו אוכלים פרי,\נתבונן בו, איך הפרי גדל מן העץ? מפרח אחד יוצא פרי יפה, כשהוא מסודר עם גרעינם וקליפה. מדוע ואיך זה נהיה? מדוע מפרח זה יוצא פרי הרימון עם גרעינים מרובים כשלכל גרגיר ישנה קליפה מיוחדת? וכיצד צומח וגדל פרי הדר כתפוז המסודר ובאופן נפלא, קליפה עבה שמורת עליו מבחוץ, לכל פלח יש קליפה דקה, ובתוכו גרעינים, מי עושה זאת? מדוע מעץ פלוני יוצא פרי אחד, ומעץ אחר פרי שונה? זוהי חכמה שאין בעולם מי שיכול להסבירה, אלא הכל רק יד ד' וחכמתו. (מחשבת זקנים, דרשת ירחי כלה, עמ' קלא)

מפעם לפעם, מתגלה מחקר מרתק, הזועק על "בעל הבירה", והחכמה המופלאה הטמונה בכל פרט ופרט.

כך למשל התפרסם לפני כשנתיים, כי במעבדות מכללת תל- חי זיהו חומר המופק מפטריית יער רפואית בשם "דאדלאה גיבוסה,". המאפשר לנטרל את פעילות התאים הממאירים בלוקמיה המילאודית הכרונית, באמצעות הפסקת פעילותם של החלבונים הייחודיים, וזאת באמצעות חומר פעיל בפטרייה, המכונה ? F6 ? במודל של עכברים כבר הצליח חומר שהופק מהפטרייה למנוע את גדילת החלבונים ולעצור את התפתחות המחלה.

מחקרים רבים מוספים נערכו על פטריית פסילוסיבין המכילות מרכיבים פסיכואקטיבים, שהשפעתם הפסיכיאטרית עוצמתית במיוחד. לפטריות אלו יש מספר כינויים, הנפוצים בהם "פטריות קסם". חוקרים בערבה פרסמו לפני שנתיים קביעה כי השימוש בפטריית המקורי זה בגידול פלפלים, מביא לחסכון של שני שלישים במים הנדרשים בגידול הצמח בתנאים קשים. המחקר נערך על ידי מחקר ופיתוח ערבה תיכונה וצפונית בגידולי הפלפל האורגני בתחנת יאיר שבערבה.

המחקר הראה שהפטרייה עוזרת לצמח להתקיים בתנאים בהם כמות המים והדשן לא מספיקה. פטריית הקרקע חודרות לרקמת השורש של הצמח. קורי הפטרייה גדלים בתוך שורשי של הצמח וגם מחוצה להם ותורמים לגידולו של הצמח ולהתפתחותו: המיקוריזה מגדילה את שטח הפנים של השורש ומשפרת בכך את תהליכי הקליטה של המים ושל מינרלים בצמח. בעוד הצמח מעניק לפטרייה פחמן, מפרקת הפטרייה בקרקע חומרים זמינים לצמח.

אלה רק מקצת מהמחקרים המגלים על התהליך ה]לאי שבפטרייה, אבל מתברר שאנחנו רק בהתחלה….

אחד מפלאי הפטרייה, התפרסם לפני זמן לא רק ב"כלכליסט". מאמרו של אורם הוברמן מגלה על דבר מופלא ומדהים.

 

מחקרים חדשים, מלמדים על עולמם המופלא של הפטריות, מחקרים מרתקים, שכמעט ומדמה כי הם בדיונים, אך הם סוחפים את הקורא אל עולם מופלא ומדהים, עולם הקסום של הפטריות.

הוברמן, פותח במחקר שעשה בשנת 2000 פרופ' טושיוקי נקאגאקי, ביולוג מאוניברסיטת הוקאידו ביפן, החוקר נטל את חתיכת פטריית עובש צהובה והניח אותה בפתחו של מבוך קטן המשמש בדרך כלל לבדיקת אינטליגנציה וזיכרון אצל עכברים, היה זה דגם מוקטן של המבוך, שבצידו השני הונחה קוביית סוכר.

הפטרייה הצהבהבה, ששמה הוא physarum polycephalum, התנהגה כאילו "הריחה" את הסוכר, היא "שלחה" זרועות את המבוך בחיפושים אחרי המתוק, קורי הפטרייה התפצלו בצמתים,, וכאלו שהגיעו למבוי סתום הסתובבו וניסו דרכים שונות. בתוך כמה שעות קורי הפטרייה מילאו את מסדרונות המבוך, ועד סוף היום מצאה אחת משלוחות הקורים את דרכה לסוכר.

אבל זו רק ההתחלה, טושיוקי וצוות החורקים שלו לקחו חתיכה זעירה מאחד הקורים, והניחו אותה בפתחו של העתק מדיוק וריק של מבוך דומה ובו קובית סוכר. כאן קרה דבר מדהים!

מייד בתחילה, התפצל הקור לשניים: כאשר זרוע מדויקת פלסה את הדרך בלי אף סיבוב מיותר אל הסוכר. בעוד השנייה מטפסת על הקער המבוך וחוצה אותו בקו ישר, היישר אל המטרה! הפטרייה "זכרה" את הדרך, ומצאה דרך מהירה נוספת להגיע למטרה!

"הניסוי החל ברגע שהזעתי להתגבר על הנטייה הטבעית להתייחס ליצורים האלה כאל סוג של צמחים", אמר טושיוקי בראיון שמסר ל"מוסף כלכליסט" ופורסם במאמר. עוד נכתב שם כי טושיוקי הוסיף ש"אחרי שאתה חוקר פטריות במשך כמה שנים, אתה מבחין בשני דברים. הראשון הוא שהן הרבה יותר קרובות לעולם החי ממה שנדמה. השני הוא שההתנהגות שלהן נראית לפעמים כמו החלטה מודעת, כלומר דברים שאי אפשר להסביר באינסטינקט בלבד. חשבתי שלתת לפטריות לנסות לפתור חידות יכול להיות כיוון טוב להבנה של מה שבאמת הולך שם". פשוט מדהים!

 

אך אם בזה נדמה שבזה תמו עלילות הפטריות, מתברר שהן חכמות עוד יותר! מחקר נוסף שעשה היפני, גילה, שפטריות יכולות לתכנן תוואי תחבורה טוב יותר ממהנדסים אנושיים. החוקר עשה ניסוי פשוט. הוא לקח מפה של יפן, והניח פיסות מזון בנקודות שמייצגות ערים גדולות המדינה. את הפטרייה הניח על העיר טוקיו, והמתין 23 שעות, הזמן הנדרש לבנות תשתית קורים. התוצאה הדהימה את החוקרים, טוותה העתק כמעט מדויק של מפת הרכבות הבנויה סביב העיקר טוקיו!

טושיוקי אמר בראיון ל'כלכליסט', כי כשנערכו ניסויים דומים על המפות של אנגליה וספרד,התקבלו דגמים מדויקים של מערכות הכבישים הקיימות במדינות. חלק מהמסלולי האמיתיים אגב, נוספו רק לאחרונה, לאחר שהתברר שהמסלולים הישנים אינם יעילים… הפטריות מצאו את המסלול כבר בפעם הראשונה!

קריאות ההתפעלות מהפטריות, אינן שמורות לזן הנחקר על ידי החוקרים היפנים, וזאת מאחר ועל פי הידוע יש כיום כמאה ושישים אלף זני פטריות, שחלקן מפתיע ביכולות מדהימות, במאמרו של הוברמן הוא מציג כמה מהן, יכולות שללא ספק סוחטות קריאות התפעלות.

קחו למשל את הפטרייה הזוהרת. ב- 1840 התקבלו עדויות על מציאות שכזו. אך במשך שנים לא נמצאה הפטרייה. יש שטענו כי במורדות הכרמל, אחרי השריפה הקשה הופיעו כמה פטריות זוהרות שכאלו.

התמונות שפורסמו בעולם, היו אותן שצילמו צמד חוקרי קופים שהסתובבו ביערות ברזיל, ונתקלו בפטרייה המדהימה. מדובר בזן נדיר ביותר של פטרייה המכונה- Neonothopanus gardneri. פטריות אלה נקראות גם "פטריות רפאים", הם גדלות על עצים מרקיבים והן נקראות על ידי הילידים בברזיל "פלור זה קוקו" או "פרח הקוקוס".

הפטרייה, שקוטרה של 3 ס"מ בסך הכל, רעילה מאוד ומייצרת אור חזק ובוהק בצבע ירקרק. מדענים טוענים כי הפטרייה מייצרת את האור שלה באמצעות תערובת כימית שמצויה לה בגוף. תרכובות לוספרין ובלוציפראז מייצרות אנזים שמסייע להפיק מהאינטרקציה בין חמצן, לוספרין ומים אור. ממש כמו גחליליות.

רק כשערים זנים של פטריות נוצלו עד היום לשימוש רפואי, אך הידע הנפלא על יכולתן של הפטריות מרתק.

יש כמובן פטריות טעימות, אחרות גורמות נזקים לאדם. יש שמסוגלות לפרק מבנים עשויים עץ. בארצות שבהן מידות החום והלחות גבוהות- הנזקים גדולים במיוחד. אך התיאבון שונה מפטרייה לפטרייה . יש שתוקפות גן נייר צילום, זכוכיות בדים , עור , שעורה , צבע נייר, קרטון ובידוד של כבלי חשמל.

במאמר מובאות דוגמאות רבות ומפתיעות. כך למשל מצוטט מחקר שהתפרסם בל CNN, כי שני סטודנטים לביולוגיה מאוניברסיטת ייל מצאו, בסיור מחקרי באמזונס, זן של פטרייה שמסוגלת לפרק פלסטיק. הדבר התגלה כשנעלמה אחת מצלחות הפטריות שבהן גודלו הפטריות. התברר שהפטרייה זללה את הצלחת… פרופ' סקוט א' סטרובל, שהוביל את קבוצת המחקר, אמר, שזאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שמתגלה יצור חי שמסוגל לפרק פלסטיק במהירות גדולה כל כך. "זיהום פלסטיק הוא אחת הבעיות הכי גדולות שיש לנו. הפטרייה הזאת היא תקווה ענקית צוטט סטרובל ב"כלכליסט"..

פטריות שמתפתחות על מזון, כגון לחם, פירות, ירקות ובשר, פוגעות בטעמו ובערכו התזונתי, ועלולות אף לעשותו רעיל. מהן מייצרות רעלים מסוכנים, שפעילים אפילו בריכוז מזערי של מספר חלקים למיליארד. מחלות צמחים רבות אינן אלא מגפת פטריות. כך למשל קמחון , עובד וחילדון הם פשוט היטפלות של פטריות מסוימות.כ- 5000 מיני פטריות תוקפים צמחי תרבות חים וצמחי בר רבים ופוגעים בהם!

ב"ניו יורק טיימס" פורסם לא מכבר , שחוקרים הצליחו, באמצעות שינוי גנטי, לגרום לזן של פטריות לעכל במהירות רבה יותר את הסוכר הטבעי קסילוז. משמעות הגילוי, היא סיכוי לשטיה חדשה , מהירה וזולה פי כמה לייצור דלק ביולוגי נקי.

הסיפורים נשמעים כמעט דמיוניים. כך למשל התגלה לפני מספר שנים שנמלים מזן אפריקאי מטפסות פעם בשנה, לא ברור למה, על עצים גבוהים, נועצות את צבתותיהן בעוצמה בגזע ומתות בהמוניהן משלא הצליחו להשתחרר. במעקב מצולם שנערך אחרי הנמלים הללו, החברה הסיבה להתאבדות ההמונית. הייתה זו יוזמה של פטריות…

נבגים זעירים של פטריית הטומנטלה שנישאים באוויר חדרו לפיהן של נמלים, שום "התיישבו בראשה של הנמלה ושלחו כימיקלים "מסממים" למוחה הקט. הנמלה המסוממת מתחילה לטפס על העץ הראשון ונועצת בקליפתו את צבתותיה. שם היא "נתקעת" עד שהיא נופחת את נשמתה . וכעבור שבועיים גדלה מתוך ראשה פטריית הטומנטלה. על עצים בקמרון אפשר לראות מאות פטריות צומחות מתוך גופות נמלים קטנות. עבור הפטריות, הגובה הרב של העץ מסייע להן להפיץ את נבגיהן למרחק באמצעות הרוח….

 

אחד התופעות המוזרות שפורסמו באותו מאמר, מספרות על הפטרייה Ophiocordyceps unilateralis הנפוצה בתאילנד, שזכתה לכינוי "פטריית זומבי" בשל יכולתה להשתלט על מוחות הנמלים האוכלות אותה ולגרום להן לפס על עלים ספציפיים הצומחים רק על אדמת יערות רטובה בזמנים מסויימים בזנה. הנמלים הנוגעות צועדות בכל ימי חייהן, ומתות מרעב ועייפות כשהן מגיעות ליעד. הפטריות פורצות מגופן אחרי שבועיים של דגירה.

דוגמא נוספת. לפני שלוש שנים נמצא בעיר באוקרינה זן חדש של פטריות שניזון מקרינה רדיואקטיבית. הפטריות אותרו על קיר במתקן אטומי שהפסיק פעילות אחרי אסון צ'רנוביל. רובוט עם מכשירים למדידת קרינה ומצלמה, שנשלח ממרחק לבדוק את מצב המתקן, גילה את הפטרייה . לאחרונה נשלחו הפטריות ליפן, לנסות את יעילותן בכורים הפגועים שביפן.

אחת ההגדרות הנפלאות במאמרו של הוברמן, היא זו המסבירה את פעולתן של הפטריות וכך הוא כותב "שיטאקי, פורטובלו ושמפניון אינם רק שמותיהם של פטריות מאכל. כל אחת מהן, בנפרד, היא אורגניזם חי העשוי מרשת של אלפי קורים דקיקים וארוכים להדהים הנמצאים מתחת לפני האדמה. הפטריות המציצות מן האדמה הן רק קמות אצבעותיהן של הקורים הללו- הן הכלים שבאמצעותם האורגניזם מפיץ את זרעו אל מחוץ לאדמה. בכל אצבע כאת מסתתרים, לרוב מתחת לכובע הפטרייה, מאות דפים שחורים או לבנים. על אחד מהם מכיל אלפי נבגים. כשחלק מהנבגים הללו נופלים על הקרקע, באמצעות הרוח או גלליהם של בעלי חיים, הם נובטים ויוצרים רשתות קווים חדשות. אם התנאים מתאימים, יתכן שגם הרשתות הללו יוציאו פטריות בעצמן.יצור זה נושם חמצן, כמונו. הוא אינו מסוגל לנוע מעל הקרקע, אך קוריו יכולים לקחת אותו למרחקים עצומים בתוך האדמה.

בין השאר ראיין הכותב ל"מוסף כלכליסט את מייקל פולאן, עיתונאי המזון המשפיע של "הניו יוק טיימס", שחקר במשך חודשים את עולם הפטריות ודיבר עם עשרות חוקרי פטריות, מרחבי ארצות הברית. "גם המומחים הגדולים ביותר לא יודעים מה גורם לתפטיר מערכת הקורים התת קרקעית של הפטריות לבחור להצמיח פטריות על הקרקע, למה פטרייה אחת גדלה רק לצד עץ אחד ואחת לצד עץ אחר, ולמה כמה מהן מייצרות רעלים קטלניים ואחרות טעמים וארומות מסחררים", הוא אומר. "בחלק מהמקרים אנחנו אפילו לא יודעי לנקוב בלוח הזמנים של ההתפתחות שלהן. פטריות יכולות לצוץ בטבע בתוך שלוש שנם או 30 שנה מהרגע שהנבג מצא לעצמו את העץ הנכון. במילים אחרות, אנחנו לא יודעים על פטריות את הדברים הבסיסיים ביותר… ועוד בעיה היא, שאת רוב פטריות הבר אי אפשר לביית וקשה מאוד לגדל, גם לצורכי מחקר וגם לגידול תעשייתי", אומר פולאן. "הן בוחרות את המצע ואת העמים המסוימים שבעזרתו יגדלו, והן בוחרות מתי לנבוט. לעיתים קרובות מדובר בעצים עתיקים שאי אפשר להזיז ממקום למקום. וגם אם נטעת ביער מאות עצים מתאימים ופיזרת מיליארדי נבגים על האדמה, אין שום ערובה לכך שתקבל פטריות לא בלוח הזמנים שלך".

"כל מערכות התזונה, הגדילה, הרבייה וייצור האנגריה של פטריות שונות לחלוטין מאלה של צמחים, ושונות לחלוטין מלה של בעלי חיים. "אין להם כלורפיל, ולכן בשונה מצמחים, הן לא משתמשות באנרגיית השמש", מסביר פולאן. "כמו בעלי חיים, הם מעכלות מזון, והן עושות את זה או מחומר אורגני מת או באמצעות התחברות לשורשים של צמחים חיים, שמפניון, שיאטקי ופורטובלו, לדוגמה, צומחות על מצע של צמחים שנבלו. אבל באופן האכילה שלהן שונה מזה של בעלי חיים, שכן הן מעכלות את המזון מחוץ לגופן : הפטריות מפרישות אנזימים שמפרקים את החומר האורגני לגורמיו, ואז סופגות את המקולקלות".התכונה הזאת הופכת את הפטריות לגורם חשוב וחסר תחליף עבור כל מה שחי בעולם", כותב פולאן בספרו, "אם האדמה היא קיבתו של כדור הארץ, הפטריות הן מערכת העיכול.

בלא יכולתן לפרק ולמחזר חומר אורגני, האדמה מזמן היתה נחנקת. החומר המת היה נערם עד בלי סוף, מחזור הפחמן היה מפסיק להתקיים ולכל הדברים החיים לא היה מה לאכול. אנחנו מתמקדים במחקרינו בחיים ובצמיחה, אבל המוות והריקבון חשובים לא פחות בטבע, והפטריות הן השליטות הבלתי מעורערות של הממלכה הזאת. לכן, רגב, הן גם נפוצות מאוד בבתי קברות". המסקנה אף היא מפתיעה, פולאן מצוטט כמי שתוהה אל מול התעלומה הגדולה והיא האנרגיות האדירות של הפטריות. "יש פטריות שמסוגלות לבקע אספלט, לזהור בחושך, לאכול בן לילה ערימה של פסולת פטרוכימית ולהפוך אותה לחומר אכיל ומזין. קופרימוס אטמנטריוס יכולה בתוך כמה שעות להצמיח גופי פרי ואחר כך, ביום אחד, להתפרק לשלולית דיו שחורה. פטריות פסילוסיבה יכולה לשנות את מצב ההכרה של בני אדם. יש פטריות רעל שיכולות לחסל פיל; והפרודקס הוא שכולן מכילות כמות זעירה של קלוריות, שזה סוג האנרגיה שחוקרים מודדים בדרך כלל. כנראה הדרך שסה אנחנו מודדים אנרגיה אינה רלבנטית בהקשר הזה. קלוריות הם בבסיסן גלגול של אנרגיית שמש שנאגרה אצל הצמחים. לפטריות יש קשר דל לשמש. הן מציצות בלילה וקמלות באור היום. והאנרגיות שלהן הן מסדר גודל שונה לגמרי".

 

ורק בדרך אגב, בין הדברים המופלאים ביותר, הנמצאים בבריאה, הוא השימוש והקשר בין בעלי החיים לפטריות.

במאמר של ההיסטוריה של האנטיביוטיקה שפורסם במגזין "The pharma" גיליון 9, ופורסם בחודש אפריל 2009. מספר המחבר, ד"ר דרור בו ניר. על תופעה מדהימה של הנמלים הגננות החיות ביערות הטרופים שבמרכז אמריקה. מינים רבים של נמלים אלה, מגדלים בקיניהן פטריות!

וכך זה עובד: הנמלים מביאות מהיער חתיכות של צמחים רעילים, ומספקות אותן לפטריות. הפטריות מנצלות את החומרים האורגניים שבעלים, גדלות, מתפתחות ומפרישות סוכרים, הנמלים ניזונות מחלקי הפטרייה ומההפרשות הסוכריות. בעת ייסוד קן חדש, עוזבת המלכה המייסדת את הקן שבו נולדה, כאשר בפיה פיסת פטרייה. פיסה זו תהיה תחילת הגן החדש שבקן הנוסף…

אבל, ראו זה פלא. כאשר מנסים לגדל את הפטריות במעבדה, הפעם בלי הנמלים, תמיד משתלט עובש תוקפני על הפטריות, עובד שלא נפצה בקיני הנמלים. החוקרים התעניינו מאוד, מדוע בקיני הנמלים אין עובש?
ואז, התברר כי חומר לבן, דמוי שעווה, נמצא על גבן של הנמלים הפעילות במרכז הקן, ואינו נמצא על גבן של הנמלים היוצאות להביא את העלים הרעילים. מושבה צפופה של חיידקים מהסוג
streptomyces, המפרישים חומר אנטיביוטי מעכב את גידול העובש, ובכך מגנים על הפטרייה המזינה את הנמלים!

איך עובדת הרשת הזו? בראיון ל"מוסף כלכליסט" סיפר פול סטמץ, שנחשב לדברי הוברמן הערכאה העליונה בחקר הפטריות, כי "התפטיר הוא התשתית הסבוכה שעליה יושבים על הצמחים בעולם.בל10 סמ"ק של אדמה אפשר למצוא 8 ק"מ של קורים כאלה. שטח של כף רגל אנושית מכסה כחצי מליון ק"מ של קורים צפופים".

הקורים הללו הם בעצם רשת תקשורת ענקית שמעבירה מידע, כאשר כל "רשת" שכזו יכולה לצמוח כמעט בלי גבול. דוגמא: רק לאחרונה נמצאה במישיגן פטרייה יחידה שהתפשטה על פני שטח של 9 קמ"ר מתחת לפני האדמה. מעריכים שהיא חיה שם כבר 2,000 שנה".

חוקרים מכל העולם ממשיכים לגלות את יכולותיהן השימושיות של הפטריות, ברפואה במניעת זיהומים, ובטיפול בחומרים מסוכנים. נפעמים מהיצור החי צומח הזה, שיכולותיו מפתיעות.

אבל ישנה מסקנה אחת, כואבת, שלא לומר מרגיזה. המעידה עד כמה אפשר להיות קרוב, וכל כך רחוק.

החוקרים, כפי שהתפרסם במאמר, תוהים בשאלה יסודית, וכך כותב המאמר תוהה "אם הפטריות הן אורגניזם מורכב וחכם כל כך, היכן האיבר שבו מתרכזים הנתונים ומתקבלות ההחלטות? במילים אחרות, איפה המוח?" את השאלה הוא הציג לחוקר היפני, פרופ' טושיוקי נקאאגקי.

המסקנה כל כך פשוטה וברורה, אבל החוקרים דווקא ממנה נוטים להתעלם.הם מדברים על מושגים כמו "אינטליגנציה עדרית" או חכמת המונים", מעין הגדרה שונה ומשונה לתובנה ששייכת ל"קבוצה". המשיגה הרבה יותר מאשר יחיד…

בפרשת "עקב" אומרת התורה: "ועתה ישראל מה ד' אלוקיך דורש מעמך, כי אם ליראה". בילקוט "לקח טוב" הביא דבר נפלא מהג"ר מרדכי פערגמנסקי זצ"ל שאמר , כי פעם צייר הגיע לפריז ויצא לראות את נפלאות העיר.

הכניסוהו למוזיאון המפורסם, הראו לו תמונות של אמנים וביניהן תמונה של צייר נודע שנחשבה למעשה אמנות מופלא ביותר. האורח התבונן ואחר כן הפתיע את מארחיו בתגובתו המאכזבת "אינני רואה לפני שום תמונה אלא קשקושים בעלמא". המשיכו המארחים להראות לו את מבחר מעשי האומנות שהיו במוזיאון ובגל פעם חזרה ונשתנה מפיו אותה התגובה "אין כאן אלא קשקושים ושרטוטים בעלמא".

כל הנוכחים עמדו משתוממים. כיצד אינו רואה את יופי התמונות הנהדרות שהוצגו שם. היה שם פיקח אחד שנענה ואמר להם "הלא האיש מרכיב משקפיים לאפו, הבה נבדוק אותם". בדקו את המשקפיים ומצאו שעל עדשותיהם חרוצים חריצים ושרטוטים. מיד הבינו כולם את פשר תגובתו המוזרה. שכן כל המסתכל מבעד למשקפיים חרוצים ומשורטטים בוודאי לא יבחין בשום יופי מיוחד בתמונות. רק כאשר ירכיב לאפיו את המשקפיים הנכונים, יוכל לראות את הדר יופיין של התמונות הנפלאות.

 

כן הוא הדבר כאשר מתבוננים בנפלאות טבע הבריאה ומבקשים למצוא שם את "מלוא כל הארץ כבודו". אי אפשר להביט ולהסתכל בעיני בשר גסות. אמנם הנביא אומר "שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה". ישעיה אמר קודם לכן כי יש צורך להכין את העיניים הנכונות רק אחר כך אפשר לראות מתוך הבריאה "מי ברא אלה" את "בעל הבירה"….