מה למדנו מהכוכבים

אחד הדברים היותר מפעימים ומרוממים את נפש האדם, זה ההתבוננות בעוצם מערכות השמים הסובבות את קיומנו, דבר שהוא בלתי נתפש ומראה לנו אך במעט את גודל ותוקף הבריאה שברא הקב"ה.

כשאנו מסתכלים למעלה למרחבי הרקיע האין סופיים כשיש ראות טובה, אנו רואים מאות ואלפי כוכבים פזורים להם בשמים, ואין אנו יודעים שכל המראה המרהיב הזה הוא רק קצה קצהו של המערכת העצומה שנקראת מערכות השמים. וכפי שאמר הקב"ה לאברהם אבינו, הבט נא השמים וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם.

במספר הבלתי נתפש של גורמי השמים וכדי לפשט ולהבין גודל מספרים אלו, חישב לנו בספר תקופת החמה לפני כמאה שנה, לר' יחיאל מיכל טיקוצינסקי זצ"ל ומצא שיוצא חשבון בלתי נתפש של גורמי שמים – 1,064,340,000,000,000,000 שהם – טרליון ושישים וארבע אלף שלש מאות וארבעים בליון (בליון –מליון מיליון, וטריליון – מליון בליון). פשוט בלתי נתפש, שרק הנסיון לצייר בכח הדמיון את עוצם ותוקף גודל מערכות אלו שהם לפני שבעת הרקיעים שמתחת כסא כבוד שכינתו יתברך כמבואר בגמרא גדול כל רקיע וחיות השמים, ואשרינו שזכינו להיות מאלו שזוכים להתבונן בכל זה ולהיות מעבדי ה' יתברך בורא כל העולמות.  

לכולם שמות יקרא

והנה דבר מפליא ביותר, אחר שראינו את כמות הכוכבים שאין להם מספר, אומר לנו הנביא (ישעיה מ) "שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכולם שמות יקרא", וכן דוד המלך ע"ה אומר בתהילים "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא". תחשבו הקב"ה קרא לכל אחד ממליוני מליוני כוכבים אלו -שמות.

ויותר מזה מבאר הרד"ק: שהקב"ה קרא שם לכל כוכב בשם הנאות לו, כי כל כוכב יש לו כח וממשלה על נבראי מטה כל אחד על מין ידוע שנותן בו כל לעשות מלאכתו ותולדתו, וכמו שאמרו חז"ל, אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה אותו ואמר לו גדל", ולפי הכל שיש לכוכב נקרא שמו לפי אותו ענין. ודברים מבהילים לא רק שא"א לספור כמות הכוכבים, ולא רק שלכל אחד מאלו יש שם, אלא שלכל כוכב ישנו תפקיד שהוא אחראי עליו, ואין כוכב אחר יכול לעשותו – ומאילה נשמעת צעקת התפעלות מרומת ביותר – 'מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית'.

ישראל שנדמו לכוכבים

דבר מבהיל אנו לומדים מכל זה – שאף על ריבוי האין סופי של גורמי השמים, ושבהסתכלות שיטחית נראה שכל אחד הוא רק חלק מהתפאורה הענקית של מערכת השמים, אם מתבוננים רואים שלכל אחד ואחד ממליוני כוכבים אלו יש לו תפקיד מוגדר שעליו הוא ממונה, ואינו יכול לומר כל כוכב לעצמו, מי אני ומה אני בכל המערכת האדירה זהו, שאין לתאר איזה חורבן יהיה בעולם אם כוכב אחד יתרשל בתפקידו, שכל תפקיד תלויים בו עוד תפקידים ואין לתאר כמה אנשים היו מתים כמה יערות היו נשרפים, אילו הממונה עליהם היה אומר מי אני ומה אני.

ויש כאן יסוד נפלא ברוממות האדם בבריאה, שהנה יתכן ותתגנב לו לאדם מחשבה –  מה אני ומה ערכי בין מיליארדי האנשים המסתובבים בעולם, ואף כמה קטן אני ובלתי מורגש בתוך שומרי מצוות ה', כך שיזלזל בכל מעשיו ויאמר מה כבר יכולה להיות השפעת מעשי הרעים על הבריאה? וכי אם אני הקטן יעשה עוד מעשה טוב האם יש לזה כלל השפעה על הנעשה בעולם? ולא ידע האדם עד כמה לכל אחד ואחד יש תפקיד בעולם שאותו הוא צריך לעשות, ובהתרשלו בעבודתו, כמה חורבן הוא מביא לעולם בגלל החסר שבמילוי תפקידו על מערכות הבריאה! בזה בא הקב"ה והמשיל את ישראל לכוכבים לאמור; מה כל כוכב וכוכב על אף שהוא מתגמד לו בין טרליוני כוכבים, הקב"ה קרא לו שם ונתן לו תפקיד, אף האדם המרגיש עצמו כאין וכאפס למול גדלות הבריאה, יש לו לדעת שכל אחד קרא לו הקב"ה שם ונתן לו תפקיד בעולם ועליו לבצעו.

מחשבה זו שיחשוב האדם הרי תרוממם אותו בהכירו גודל מעלת ערכו ועוצם כוחו במערכות תבל ומלואו. ובזה יבא להיזהר מאד בכל פעולה שהוא עושה לבל יפעל מכוחה להרוס. ומצד שני יתרומם ליבו עד אין קץ כשיבין, שלעולם אסור להתייאש וגם שנראה לפעמים שמי אני ומה יש בי שאני התאמץ כשלא נראה כלל שיש כלל אפילו הרגשת השפעה למאמצים שאני עושה כדי לגדול ואין שום סיכוי לקטן כמוני. יש לו לדעת – שכל מאמץ של האדם באשר הוא יש לו השפעה לא רק על הסובב אותו אלא על כל הבריאה, והוא יש לו תפקיד שייעד לו הקב"ה, וא"כ כל מה מעשה שיעשה וכל מחשבה טובה שיחשוב, היא תרוממו ותקדמו ומזה יבנה בסופו עולמות גדולים!