סיפור ההשגחה פרטית והנס הגלוי בטיסה מישראל לאנגליה

קורמורניק משחזר את רגעי האימה: "הנוסעים החלו לשאוג שאגות אימים של אדם העומד דקות ספורות לפני מותו", הוא נזכר מה עשה באותם רגעים: "אמרתי 'שמע ישראל ו'וידוי' כמו בתפילת נעילה ביום הקדוש" ומספר את הרגשתו הנוראית: "הבטתי על שני ילדי החמודים והרהרתי לעצמי בעוגמה שככל הנראה זו הפעם האחרונה שאני רואה אותם". רק בתפילת מעריב לאחר מכן, הבין את משמעות המילים:"השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו".

ר' משה קורמורניק, אברך הלומד בכולל מיר בירושלים, שנסע יחד עם בני משפחתו לחופשה קצרה בבית הוריו המתגוררים במנצ'סטר, מספר: "טסתי בטיסה שרבים מכם אולי טסתם פעמים רבות בימי חייכם: קו ישראל – אנגליה. זו טיסה קלה וקצרה שאורכת חמש שעות בלבד. אבל הפעם, בניגוד לשאר הפעמים, זה היה לא קל ולא מהיר. למעשה, טיסה זו נצרבה עמוק- עמוק בבשרי ואני אף פעם לא אוכל לשכוח אותה".

הסיפור הוא הסיוט הגדול, ממנו חושש כל מי שדרך אי פעם על סיפונו של מטוס. נחשש שמא תתרחש תקלה במטוס בדיוק כשהוא ירחף בין שמים וארץ, מלווה בלב פנימה כל נוסע – אם כי ברוך ה' כל הטיסות, מלבד מיעוט שבמיעוט ממש, צולחים את הדרך בשלום אל מקום היעד.

איתרע מזלו של ר' משה קורמורניק ולפני כשבועיים, ביום חמישי בלילה , ט"ז מנחם-אב, טס יחד עם בני משפחתו מישראל לאנגליה כדי לשהות בימי בין הזמנים אצל הוריו המתגוררים במנצ'סטר. גם כשפסע מעדנות לתא נוסעים במטוס הבואינג- 757 של חברת jet2 , לא שיער לעצמו לרגע מה צפוי לעבור עליו ועל בני משפחתו בעוד כשעתיים.

"כשעתיים וחצי לאחר ההמראה, הודיע הקברניט ברמקול הפנימי, כי המטוס הקלע לכיס אוויר וכי על כולם לחגור את חגורות הביטחון", מספר קורמורניק ומוסיף: "היות וזהו מקרה די מוכר בטיסות ואין מה להתרגש, עשינו את המוטל עלינו בתקווה לצאת כמה שיותר מהר מכיס האוויר. במקביל החל הטייס להנמיך טוס כפי שמקובל לעשות במקרים כאלו, ומגובה של 39 אלף רגל צנח ל- 30 אלף רגל".

        רוצה לקרוא עוד סיפורי חיזוק?

               > הרוטב על הבורגר

               > החזרה שהביאה לגדלות

               > צעד קטן שינוי גדול

               > נפתלי קיר

               > גם אני הייתי בשבת בירושלים