החינוך - תשובה לאלימות

בעקבות שרשרת של אירועים אלימים שבה ונשאלה השאלה האקטואלית: איך מחזירים את הביטחון לאזרחים ברחוב?
שאלה זו עלתה לדיון מיוחד, שנמשך שלוש שעות, בישיבת ועדת הפנים בכנסת, ביוזמת ח"כים ויו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי.

רבה של העיר רחובות, הגר"ש קוק, שהוזמן כאורח, התמקד בצורך החיוני לחזק את צביון החינוך היהודי, את ערכי תורה ואת ענייני האמונה לשם השגת בטחון, בבחינת הנאמר 'רק אין יראת אלוקים' וכו'.

למרות שהייתה אחדות דעים בפי ראשי הדוברים לגבי האכסיומה שממש אין בהישג יד פתרונות קסם למצב, הרי השאלה המרכזית בוועדה – מהי הדרך הנכונה להחזרת הביטחון האישי של האזרח – גם קיבלה כמובן מספר תשובות, בהתאם לדעתו של כל דובר ודובר, מקרב עשרות הדוברים. מהם היו אישי ציבור, שרים וח"כים, נציגי ארגונים ואורחים, מהם אפילו אחדים מהמפכ"לים לשעבר, כיעקב טרנר ואסף חפץ.

בין הדוברים המרכזיים היו השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, שהרבה בדבריו לגונן על המשטרה. המפכ"ל דודי כהן, שהלך בדרכו של השר ופרט בהרחבה על צעדיה של המשטרה בשנתיים האחרונות, וכן שר המשפטים יעקב נאמן שאדרבה הרבה להתגולל על מערכת המשפט, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי שהודיע כי הממשלה תדון בנושא ביום ראשון הבא וכי אחת הדרכים להתמודדות היא בתחום החינוך.

אולם, מדרך טבעו של דיון בנושא מורכב ובעייתי כזה וגם בהתאם לדעתו של כל דובר, האצבע המאשימה הופנתה מדי פעם לכיוון אחר – פעם לכיוון המשטרה, פעם לפרקליטות, ולא פעם גם לעבר הפסיקה הקלה בבתי המשפט. חלק מהדוברים בדיון החרום הגיע לכנסת עם דעה מגובשת, חלק אחר הגיע להאזין. הצד השווה היה במשתתפים שהגיעו לישיבת פגרה, כדי למחות נגד היקף האלימות.

שר המשפטים, פרופ' נאמן, ביקש להציב את סוגיית האלימות בראש סדר העדיפויות של המדינה והתריע ש"כמאמר הנביא- כסדום היינו ולעמורה דמינו". לדבריו, הבעיה הגדולה מצויה בבתי המשפט. הוא שם את האצבע על כך, כלשונו, ש"הסיבה למצב שבו אין אכיפה היא כי במדינת ישראל יש עבירות כלכליות כחול אשר על שפת הים. בתי המשפט עמוסים בזה, כמעט כל דבר פה הוא עבירה, ולכן, קבע השר נאמן, חייבים לקבוע סדרי עדיפויות". באורח מעט מוזר, המפכ"ל רב- ניצב דודי כהן, דווקא הזכיר את ה'הצלחות' במלחמה בפשיעה וקבל על "היעדר שינוי בתעדוף הלאומי, שמהווה איום אסטרטגי. זו לא התחמקות מאחריות. משטרת ישראל, כך אמר, צריכה החל משנת 2010 כל שנה 1,000 שוטרים לחמש שנים הבאות, קרי מיליארד שקל כל שנה. גם בשם הבא אחרי, אני מבטיח להוריד כך את נתוני הפשיעה ב- 30 אחוז או יותר. זה הזמן לתת גיבוי למשטרת ישראל- לא במילים אלא במעשים. אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות",סיכם. אחרי שמנה נתונים המצביעים על ירידה של ארבעה אחוזים בפשיעה האלימה ב- 2009, העיר ואמר יו"ר הועדה, ח"כ אזולאי, למפכ"ל :"אתה מספק נתונים, אבל אנחנו מצפים לשמוע איך אנחנו מחזירים את הביטחון האישי לאזרחי מדינת ישראל. תגיד משהו לציבור, עזוב את הסטטיסטיקות".

גם דוברים אחרים הרבו לציין את הצורך המיידי לחזק ולהרחיב את שורות המשטרה, לגייס עוד ועוד שוטרים או להרחיב את נוכחותה של המשטרה בפרהסיה, או להגביר את פעילות זרועות הפרקליטות, או לפעול להקשחת עונשי השופטים. אולם, מה לעשות, מנהל בתי המשפט, משה גל, שהייתה ציפייה לשמוע ממנו כיצד מתמודדת מערכת בתי המשפט עם מצב האלימות המחמיר והמטריד, דווקא הוא נטש את הדיון לפתע אף מבלי לומר מילה, למרות שגם שופטים וגם מערכת בתי המשפט הותקפו קשות בדיון פעם אחר פעם בפי נוכחים בישיבת הוועד, בטיעון החוזר ונשנה על כך שחלק מהפשיעה הגוברת הוא על אחריות ביהמ"ש בישראל, שנוהגים בקלות רבה בעת פסיקת העונשים לעבריינים. לכן, באחת מתוך שורת ההחלטות שקיבלה הוועדה בסיום הדיון אף נרשמה מחאה על היעלמותו של מנהל ביהמ"ש מישיבת הוועדה.

בראשית הדיון בוועדת הפנים צייר שר המשפטים נאמן תמונת מצב מדאיגה במיוחד. הוא התמקד כאמור במתרחש בבתי המשפט: "אנחנו במצב קשה מאוד. המלחמה בפשע- בפשע המאורגן, ברציחות, במה שקורה ברחובות ופריצות לבתים, אין ספק שזה צריך לעבור לסדר היום במעלה ראשונה ביותר". הבעיה, הוא הדגיש, הוא אכיפת החוק, "יש נטייה להאשים את המשטרה, את השופטים, את הפרקליטות – אבל למה להאשים את עצמנו?". השר נאמן הסביר בוועדה ש"הבעיה היא לא עסקאות הטיעון, אלא העומס על בתי המשפט. משפטים צריכים להתנהל ברציפות, וגם לציבור עורכי הדין יש יד בזה. הם לא מופיעים בכל פעם למשפט והמשפט נדחה בעוד כמה חודשים. אני מקווה שהדיון היום יקדם את הפתרון הדחוף", אמר שר המשפטים.

אחרי חיצי ביקורת נוספים למשטרה, ויום לאחר שביקש "לקחת את גל האלימות בפרופורציה", השר לביטחון פנים אהרונוביץ' הגן על אנשיו, ודרש עוד תקציבים להילחם בפשע- שעולה למדינה לדבריו 13 מיליארד שקל בכל שנה. "זה לא מתחיל ונגמר במשטרה, מי שמחפש מתחת לפנס טועה. זה מתחיל מהבית, עובר לבתי הספר ולאחר מכן אנחנו פוגשים אותם ברחובות, ובכבישים ובמועדונים".     

מאידך, החזיר באחת רבה של העיר רחובות, הגאון רבי שמחה קוק, את הדיון החשוב לתחום מרכזי, מהותי לחלוטין, שאמנם אתמול בוועדה מעטו הדוברים להציפו ולהתייחס אליו – תחום החינוך, ובו התמקד. "בהיכנסי לדיון בוועדה פתח ואמר הרב קוק שאלתי האם מלבד שוטרים ונציגי משרדי הממשלה השונים, הוזמנו לבוא לישיבת החירום של הוועדה בכנסת גם מחנכים ומורים – ונאמר לי שלא. מחנכים לא נמצאים כאן. אבל, אני לא יכול כרב בישראל להזכיר ולמסור בקול רם, כי רוצחים מעולם לא היו בעם ישראל. זאת, מפני שהם שלנו תמיד חינך עצמו ואת בניו שרצח הוא הדבר החמור ביותר, השלילי ביותר. 'לא תרצח' – נאמר לנו בעשרת הדיברות. לכל הדורות. אך, מה שקרה בישראל הוא אבדן קדושת החיים. הוזלו חיי אדם".

כפתרון מתחייב הצביע איפה הרב קוק על התרופה השורשית של עם ישראל: "עלינו להחזיר את לימודי מסורת ישראל לתוך כותלי בתי הספר. בעבר קיצצו בלימודי המסורת בבתי הספר. אבל, זה היסוד לכל מערכת החינוך היהודי לב- תי"ס, לא יועילו כל המאמצים. גם את נציב שוטר בכל בית ספר. התשובה הזו, של חיזוק לימודי ערכי המסורת בבתי ה"ס, היא לכל יהודי באשר הוא – בין אם הוא שומר מצוות או שאינו שומר מצוות". בהתאם לתוכן דברי הרב קוק גם קיבלה הוועדה אחת מבין ההחלטות לסיום הדיון, הקוראת להקציב יותר שעות לימוד ערכים ובמיוחד נגד האלימות.

אפילו נציג סיעת מר"ץ, ח"כ אילן גילאון, הסכים כבר בראשית דבריו עם הצבת האצבע המאשימה של קודמו לדיון, הרב קוק, ופתח ואמר, כי צודק הרב כשאמר לנו, כי איבדנו את קדושת החיים. לכן אף המשיך בדרכו נציג מר"ץ וציין רואים אנו כפני הדור כפני הכלב. מפני שאין תרופת פלא, כך סיכם, ומי שמקדש אצלנו את 'תרבות החזקים' – אף יחזור לכאן בכנסת בעוד חודשיים באותו תוכן דיון נגד אלימות.

נציגת משרד החינוך, ציינה, כי שר החינוך והמנכ"ל, באמצעות חוזר מנכ"ל, יוצאים בתוכנית מערכתית להחזיר את החשיבות של ערכי החיים, לשם צמצום של תופעת האלימות בין כתלי בתי הספר. לקראת פתיחת שנת הלימודים, תש"ע, יפיץ משרד החינוך לכל בתי הספר חוזר חדש אשר יעסוק במניעת אלימות וביצירת אקלים בטוח, זאת בהתאם להכרזת שר החינוך ומנכ"ל המשרד, להעמיד את נושא  האלימות כאחד מהיעדים המרכזיים של  המשרד.

יצויין, כי המשרד הקצה תקציב בהיקף של כ- 10 מיליון ₪, לצורך יישומו של החוזר והתכנית המערכתית. התכנית תלווה בהדרכה ב- 1,300  בתי ספר ובכללם כל חטיבות הביניים.

החוזר מציב סטנדרטים וכלים לבניית אקלים בית ספרי נעים ובטוח וכן הנחיות ברורות לבתי הספר, כיצד להנהיג משמעת, לקבוע  גבולות ולאכוף אותם.

הנושאים העיקריים שבהם יעסוק החוזר:

היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית ספרי בטוח ולצמצום האלימות – כולל הנחיות לבניית תכנית בית ספרית.

אורחות חיים – התנהלות בשגרה והתמודדות עם אירועי אלימות – הקפדה על כללי המשמעת וטיפול באירועי אלימות במסגרת בית הספר.

כל בית ספר יבנה תקנון בית ספרי מחייב. התקנון יכלול: כללים העוסקים בהופעה הולמת, בהתנהגות ובהפרות סדר, בנוכחות ובעמידה בזמנים, בטוהר הבחינות ובאיסור המוחלט של עישון ושתיית אלכוהול במסגרת בית הספר.

בחוזר יש התייחסות לשימוש לרעה בטכנולוגיה בבית הספר: טלפונים ניידים, מצלמות וכו' והרחבת ההתייחסות של בית ספר גם לזירות אחרות כמו האינטרנט.

בפעם הראשונה נוסחו קריטריונים שיאפשרו לבית הספר להעריך את חומרת האירוע ואירועי האלימות חולקו על פי סוג הדיווח שיש להעביר אודותיהם ולצדם מפורט טווח התגובות הכולל פעולות חובה ופעולות לשיקול דעת מנהל בית הספר.
הורחבה סמכותם של מנהלי בית הספר וצוות המורים בטיפול באירועי משמעת ובאירועי אלימות, ומתן גיבוי מלא למורים ולמנהלים שיפעלו על פי הנהלים.

כמו כן, בחוזר ישנו פרק נפרד המתייחס לקידום אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות בגן הילדים ולאורך כל החוזר יש התייחסות גם לאוכלוסיות של ילדים בעלי צרכים ייחודיים.

בתי הספר יקבלו גם כלים ניהוליים כגון: נתוני המיצ"ב, נתוני היעדרות של התלמידים וכו' שיאפשרו טיפול ועבודה מבוססים על נתונים.

בנוסף, החליט, שר החינוך, על תיקון לחוק זכויות התלמיד וזאת במטרה להקל על בתי הספר בהתמודדות עם תלמידים אלימים.

 

עבור לתוכן העמוד