האם התגלתה "באר מרים"?

הארכיאולוג יוסי סטפנסקי טוען שבהסתמך על כתבי יד קדומים ועל מחקר מדוקדק שערך בסביבות ים כנרת עלה בידו לגלות את מקום הבאר כפי שזיהה אותו האר"י הקדוש. 
על פי התוספתא למסכת סוטה באר מרים הוא "סלע מלא חורים שמהם מטפטפים מים" שהיה עולה הרים ויורד בקעות יחד עם בני ישראל במדבר סיני. אחרי שסיים את תפקידו במדבר התגלגל הסלע אל תוך ארץ ישראל. הגמרא אומרת שמי שמשקיף על ים כנרת יכול להבחין בה. מדרש אחר מספר על אדם מוכה שחין שירד לטבול במימי טבריה והזדמנה לו באר מרים ורחץ במימיו ונרפא". המדרש מוסיף ומציין כי מקומו של הבאר הוא מול בית הכנסת הגדול של טבריה.
המקום המדויק נשכח ברבות הימים. מי ששב וגילה אותו היה האר"י הקדוש יחד עם  ציונים רבים של תנאים ואמוראים בכל רחבי הגליל. בספר 'נגיד ומצווה' שנכתב על ידי ר' יעקב צמח כששים שנה לאחר פטירת האריז"ל מסופר כי בעת שבא ר' חיים ויטאל זצ"ל ללמוד את סודות הנקבלה אצל רבו האריז"ל לקחו האריז,ל בסירה אל מקום שנמצא מול עמודי בית הכנסת הישן ונתן לו לשתות בספל מימי הים באותו המקום, ואמר לו: 'עכשיו תוכל לזכות בחכמה ההיא [הכוונה לחכמת הקבלה] לפי שמים אלו ששית היו מבארה של מרים'.
ר' חיים הלוי הורביץ, בספרו 'חיבת ירושלים', כותב שבין חמי טבריה לעיר טבריה מצוים חורבותיהם של 13 בתי כנסת, ומולם, במרחק מסוים, מהחוף נמצאת 'באר מרים'.
בהסתמך על תיאורים אלו סרק סטפנסקי את חופי ים כינרת בסביבותיה של טבריה ומצא את מה שנראה כשרידי העמודים. הם נמצאים מדרום לחוף העירוני בסמוך לחוף מלון הולידיי אין. לפני ארבע מאות שנה אזור זה היה מתחת לפני הים שכן הכנרת הייתה אז גבוהה יחסית להיום.
סטפנסקי גם הצליח לאתר תצלום ישן בארכיון הלאומי ובו העמודים כפי שנראו לפני מאה שנה דבר שמחזק את ההשערה שזהו אכן המקום אליו התכוון האריז"ל.