רבע מחתני 'פרס נובל' משתייכים לעם שאינו נובל לעולם

הפרס המדעי היוקרתי והמפורסם ביותר בעולם הוא 'פרס נובל'. בכל שנה זוכים רק חצי תריסר מדענים דגולים מכל העולם לקבל את הפרס המזכה את בעליו בחצי מיליון דולר ובתהילת עולם. הנה עובדה מפליאה שהתבררה רק לאחרונה: מתוך קבוצת המדענים הקטנה והמובחרת שזכו עד היום בפרס, לא פחות מ-26 אחוז(!) הם יהודים.

 

כיצד ניתן להסביר את העובדה שרבע מכלל הזוכים בפרס נֹובל משתייכים לעם המהווה פחות מרבע אחוז מאוכלוסיית העולם?

 

הפליאה מתעצמת יותר מכך שההצטיינות היהודית באה לידי ביטוי כמעט בכל תחום אפשרי. 44 אחוז מהזוכים ב"מדלית דיראק"- פרס יוקרתי הניתן למצטיינים בתחום הפיזיקה התיאורטית, הם יהודים. 51 מהזוכים בפרס 'אנריקו פרמי' על תרומה בולטת בתחום הפקת אנרגיה גם הם יהודים. רבע מהכימאים החשובים ביותר שהותירו רישומם על המאה האחרונה היו יהודים. וכך נמשכת הרשימה ומתארכת עוד ועוד.

 

מה יש בו, בעם הזה, שגורם לו להצטיין בצורה כה בולטת?

 

החוקר האמריקאי, ג'ון הולי, לשעבר כלכלן במחלקת התכנון של הבנק העולמי, חקר את התופעה באופן יסודי והגיע למסקנה כי מדובר ב…תופעה אלוקית. "קיימת השגחה אלוקית בעולם", כותב הולי. "מה שמכונה 'הגאונות היהודית' הוא למעשה האמצעי דרכו מוריד הקב"ה שפע לעולם. זהו פן נוסף של ההבטחה האלוקית: "ונברכו בך משפחות האדמה"… הקשר לתנ"ך הוא סוד הקידמה המדעית. עמים שקשורים יותר לתנ"ך הם עמים שבאופן יחסי גם זכו להצלחה מדעית רבה יותר".

 

המצוינות היהודית בתחומים הגשמיים היא רק הביטוי השטחי והחיצוני לתופעה עמוקה ומשמעותית יותר – המצוינות היהודית בתחום הרוחני. ליהודי יש את הכח לתקן תיקונים ולזכות בהשגות נשגבות מעל ומעבר לכל בן תמותה. את כוחות הנפש המופלאים הללו לא בנינו בכוחות עצמנו. ירשנו אותם מאבותינו.

 

מאבותינו הקדושים ירשנו תכונה של מסירות נפש אותה יצר אברהם אבינו כשקפץ לכבשן הבוער באור כשדים. יש בנו תכונה של הכנסת אורחים אותה יצר אברהם אבינו בעבודת החסד שנמשכה כל ימי חייו, ויש בנו גם תכונה של כמיהה לארץ ישראל ודחף לנדוד למרחקים עצומים בחיפוש אחר האמת הרוחנית אותה ירשנו מאברהם אבינו כשקיים את הציווי "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".

 

מבחינה מסוימת אנו זוכים מההפקר. אבותינו טרחו ועמלו ואנו קוצרים את פרי עמלם, את ה"זכות" שלהם – "זכות אבות".

 

ירושה זו יש בה הזדמנות לצד אחריות. היא מעניקה ליהודי את תעצומות הנפש לזנק אל פסגות רוחניות ולמצוא בתוך עצמו מאגרים מדהימים של מסירות נפש. מאידך היא יוצרת מחויבות לנצל את הירושה הזאת כראוי ולהפיק ממנה את המירב.