מלאכת טוחן

במשפחתו של עמית מעולם לא אכלו ארוחה משפחתית ראויה לשמה ללא סלט "מטבוחה" עסיסי כמו שרק במשפחתם ידעו לעשות, הם פשוט לא היו מסוגלים לוותר עליו. לכן, כשבשבת החתן של אחד מבני הדודים, התברר לפתע לפני סעודת הבוקר כי שכחו להכין ביום שישי את המטבוחה, התלבטו בני המשפחה מאוד האם מותר להם להכין עתה את המטבוחה או שהם ייאלצו לוותר על זה הפעם למרבה הצער. בשבת עצמה לא היה להם כיצד לברר זאת לכן הם ויתרו על זה אבל מיד בצאת השבת הם רצו בדחיפות לדעת את התשובה, בשביל הפעמים הבאות. האם מותר או אסור לכתוש את העגבניות?

גברת דבורה הנכבדה רצתה להאכיל בנה התינוק בבננה מעוכה, האם מותר לה למעוך את הבננות עבורו?

שאלות אלו ודומות להן הן המרכיבות את "מלאכת טוחן" האסורה בשבת ואשר על פיה מעשים רבים הדומים לה בצורתם נאסרים אף הם.

מלאכת טוחן. כפי שלמדנו במאמר הקודם כי מלאכות שבת נלמדות מתוך מלאכות המשכן, גם איסורה של מלאכה זו בשבת נקבע רק לאחר בדיקה כי היא אכן נעשתה במשכן. מתברר, כי מלאכה זו נעשתה בבניית המשכן, שהיה כזכור לנו אוהל ולא מבנה קבע, כשהיה צורך לצבוע את יריעות הבד שממנו נבנה בצבעים שונים. לצורך כך שחקו סממני צבע מיוחדים בפעולת טחינה ומכאן אנו לומדים כי פעולה זו של טחינה אסורה אף בשבת.

עם זאת, כפי שבכלל מלאכות שבת קבעו חכמים לא רק המלאכה המתוארת עצמה אסורה אלא כל מעשה הדומה לה בצורתו ובמאפייניו, אסור אף הוא, נזדקק למבט מעמיק על מאפייניה של המלאכה אשר יבהיר לנו כי במלאכת טוחן נעשית פעולה ההופכת מוצק אחיד בעל גוף אחד למחולק ומפורר בעל יחידות נפרדות. הגדרה זו, תהווה מעתה בעיני חכמינו אבן בוחן על מנת לקבוע איזו פעולה הנעשית בשבת תיחשב דומה למלאכת טוחן ותיכנס אף היא תחת מטריית המלאכה להיאסר בשבת ואיזו אינה בכלל זה ותישאר מותרת.

בואו ונלמד את כללי המלאכה ונגלה אילו מעשים אסורים משום טוחן ואילו מותרים.

כאמור, המעשה אותו אסרה התורה במלאכת טוחן הוא הפיכת מוצק אחיד למפורר ונפרד ולאור זאת ניתן להבין כי אין הבדל אם המוצק הפך ליחידות מפוררות לחלוטין כמו קמח או שהוא הפך לחתיכות או רצועות קטנות מאוד, בכל אופן נעשתה הפעולה האסורה כפי הגדרתה בתורה ולכן גם חיתוך שכזה יהיה אסור משום טוחן. למרות זאת, כאשר החיתוך יהיה לחתיכות גדולות, לא יהיה בכך משום איסור טוחן כי הרי הרעיון של ביצוע טחינה הוא להפוך את זה לצורה דקה. מכאן, כי אסור לחתוך בשבת סלט ירקות או פירות לקוביות קטנות או לרצועות דקות (כמו גזר וכרוב), אולם מותר לחתוך ירקות או פירות לקוביות או רצועות גדולות. כתישת פירות וירקות לצורך הפיכתם לרסק, ברור מאליו שתהיה אסורה כי יש בכך את הפעולה האסורה של מלאכת טוחן.

האם בדברים אלו ניתן להשיב לעמית את התשובה כי הכנת המטבוחה בשבת, הכרוכה בריסוק עגבניות, אסורה?

עדיין לא. פרט נוסף שיש להביא בחשבון הוא כי טחינת/ ריסוק/ חיתוך מאכלים בסמיכות לאכילתם, לדעת פוסקים רבים, אין בה איסור טחינה. לאור זאת, מותר יהיה להכין את המטבוחה האמורה אם הכנתה תתבצע בסמיכות לסעודה שזהו שיעור הזמן בו נהוג להתארגן ולהתכונן לארוחה הקרובה. ( מן הראוי לציין כי ישנם פוסקים הסוברים כי בריסוק ובחיתוך לחתיכות קטנות ממש לא נאמר היתר הטחינה בסמיכות לאכילה ולדבריהם יש איסור בהכנת המטבוחה.)

אספקט נוסף שיש להוסיף לדיון הוא באיזה כלי נעשה החיתוך. גם כאשר מותר הריסוק או החיתוך בשבת, יש לזכור כי אין לעשותו בכלי המיועד לכך בו משתמשים בימות החול, משום איסור הנקרא "עובדין דחול" בו נאמר כי אסור לעשות מעשי חולין בשבת. לכן מותר לרסק במזלג או בכף אך לא בכלים המיועדים לכך.

היתר נוסף הנאמר ביחס למלאכת טוחן, לאחר התבוננות במאפייניה המקוריים של המלאכה, הוא כי כאשר המאכל כבר מבושל ובעקבות זאת התרכך, אין בו משום איסור טחינה. זאת משום שלאחר ריכוכו בבישול כבר ניתן להגדירו כמפורד ומפורק לגורמים ולא כמוצק אחיד, מפני שהוא רך מאוד. לכן, מאכלים מבושלים רכים אין כל איסור לרסקם/ לחתכם לחתיכות קטנות או לרצועות דקות, רק כאמור לעיל, לא בכלים המיועדים לכך כמו הכלי המיוחד לריסוק פירה.

אם כבר שמת לב למאפיינים של מלאכת טוחן המקורית, אתה יכול לגלות מעצמך כי אם לאחר הטחינה או הריסוק המאכל עדיין יישאר דבוק ומחובר אין בכך משום טחינה וכך אכן דעת חלק מן הפוסקים ולכן ריסוקה של בננה והפיכתה לעיסה דביקה אין בה פעולת טחינה ותהיה מותרת,  אולם, יש לציין, כי ישנם פוסקים המחמירים בכך ולדעתם גם כאשר המאכל יישאר דבוק, הפעולה דומה למלאכת טוחן ואסורה ולדבריהם ריסוקה של הבננה תהיה אסורה. גם אבוקדו אסור לרסק ולכן גם אסור למרוח אותו על פרוסת הלחם. לא נורא… תמתין עם זה למוצ"ש…

האם יש בכך תשובה מלאה לשאלתה של דבורה אם מותר לה לרסק בננה לביתה?

עדיין לא. תגלית נוספת מונחת בפתחינו האומרת כי פעולת טחינה או ריסוק הנעשית בשינוי, מותרת.

לאור זאת, אם כתישת הבננה נעשית בדרך כלל בימות החול על ידי מזלג או כף, יכולה גברת דבורה הנכבדה לרסקה בשבת על ידי כת המזלג או הכף (הצד בו אוחזים) ובכך תהיה הפעולה מותרת. היתר השינוי הוא כמובן לא רק לגבי בננות, אלא היתר כללי לגבי כל מלאכת טוחן, אך יש לשים לב כי השינוי מוגדר באופן ספציפי כלפי המאכל שלפניך והדרך בו מרסקים אותו ספציפית בימות החול וכל מאכל והכלי שלו והדרך שלו.

רגע, אתה נזכר בשאלה דחופה, לא הכנתי מראש סלט ביצים מותר לי לרסק את הביצים בשבת?

התשובה היא: למרבה הפלא, מותר! והסיבה: אין מלאכת טחינה אמורה על מאכלים שאינם גדלים בקרקע כמו עופות בשר דגים וביצים. מדוע? כי זה לא היה במשכן…

ושאלה אחרונה, אתה זורק רגע לפני הסיום, כל פעם שאני חותך פרוסת עוגה אסור לחתוך אותה דק או לגרום לה להתפורר?

טוב ששאלת, כי דווקא פעולה זו מותרת. מדוע? כי כלל המלאכה קובע כי "אין טוחן אחר טוחן" כלומר: מאכל שכבר עבר טחינה אך חזר והתגבש באפייה, כמו למשל עוגה שנעשית מקמח שנטחן כבר והיא התגבשה שוב באפייתה, אין איסור לבצע בה פעולת טחינה או ריסוק/חיתוך וכדומה שוב. להיתר זה, אגב, השלכה נוספת ביחס לריסוק גלולה בשבת למי שקשה לו לבלוע. הגלולות עשויות מחומרים שעברו ריסוק ולכן לא יהיה בהם איסור טחינה שוב.

ולסיום, אזהרה לחורף: אם התלכלכת מבוץ בשבת, אסור להסיר את הבוץ מהבגדים או מהגוף כי בכך אתה מרסק אותו ומבצע בו פעולת טחינה. לכן, התאזר בסבלנות עד לצאת השבת ורק אז תתנקה.

עד כאן למדנו את עקרונותיה של מלאכת טוחן, אב המלאכה ותולדותיו ונוכחנו לראות את עומקם המפליא של הלכות שבת. נמשיך במאמרים הבאים בעזרת השם ונסקור את שאר מלאכות השבת. שבת שלום!

 


לכל השואלים: כל ההלכות נלקחו מתוך ספר "ארחות שבת" המביא בקצרה את כל הלכות שבת, אם לך ידוע על פסיקה אחרת, תעשה שאלת רב.