ה'כותל' של רמת השרון

"ד' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו", מלמל הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין לפני שהוא משמיע דברי ברכה, סגולה, ואת המילים החמות שביניהן. סיכום מוצאי שבת עתיר פונים וישועות, בבית מספר 4 ברחוב נעמי שברמת השרון
הרב אידלשטיין שליט"א צילום: GFDL (הגדל)

עם פטירתו של הרב הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, אנו מעלים מחדש את הכתבה הנפלאה שפורסמה לפני כ-6 שנים במגזין 'משפחה':

 

"ד' הושיעה, המלך יעננו ביום קוראינו", ממלמל הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין לפני שהוא משמיע דברי ברכה, סגולה, ואת המילים החמות שביניהן. סיכום מוצאי שבת עתיר פונים וישועות, בבית מספר 4 ברחוב נעמי שברמת השרון.

 

רוח קלילה של סוף חורף נושבת בין העצים הירוקים, שגם שחור ליל מוצאי השבת לא מסתיר את רעננותם הנצחית.

 

קילומטרים לא רבים מבני ברק, ומדינת רמת השרון, שכנתה הסוציו-אקונומית של מדינת תל אביב, מקדמת את פני הבאים בשער המהודר, בשתיקה מוריקה. כמה ירוק הוא צבע הכסף.

 

רק פניה קטנה מרחוב סוקולוב, רחובה הראשי של רמת השרון, אל רחוב נעמי הצדדי והשקט שרובץ בין העצים, מפנה את מקומו בבת אחת ליד בית מספר 4 להמולת יוצאים ובאים, ממתינים ומסיימים, מצפים ונושעים. היוקרה מפנה מקום ליקרה מכל פז. ביתו של הגאון הגדול ר' יעקב אדלשטיין, רבה של רמת השרון ושל כלל ישראל המבקש ישועה.

 

הבניין החדש בן ארבע הקומות לא היה מסגיר את ייעודו הגדול, אלמלא ההמולה השוכנת בו, במוצאי שבתות בפרט. חדר המדרגות הופך באותם ימי עומס לחדר קבלת קהל, כשכסאות פלסטיק לבנים מנסים להקל על ההמתנה.

 

נראה שכל גוון בעם ישראל שולח ייצוג לכאן. רק בית הרב ברמת השרון יכול לאחד בין משפחה מבני ברק ומשפחה צבעונית מרעננה, חסיד ב'שטריימל' מביתר עילית ועורך דין מעונב מתל אביב. בין כולם בולטים תושבי רמת השרון, שלהם הרב מעניק דין קדימה כרב העיר, שבשנה האחרונה מלאו שישים שנה לרבנותו.

 

בלובי הרחב, בין ארבעת הדירות בקומה השניה של הבניין, מתגלגלים סיפורי 'ביקרתי ונושעתי' רבים, יותר מעלי העציצים המעטרים את חדר ההמתנה שבחדר המדרגות.

 

"אתה רואה את הארבעה שיצאו כאן?" לוחש זה שמימיני, אחד שיוצא ובא בבית הרב. "רק לפני חודשיים הם היו כאן, רווקים וחסרי תקווה. הרב אמר להם מה שאמר והיום הם באו לבשר על האירוסין של האחרון בסדרה.

 

ארבעת הצעירים מימין הם רק סיפור אחד בסדרה. רבים מהסיפורים שעוברים כאן מפה ממתין לאוזן ממתין אחר, הם סביב ישועות במציאת זיווג, אם כי סיפורי ישועות בתחומים אחרים רבים אף הם.

 

לפי כמות הצעירים הממתינים נדמה, שאין מצפה זיווג שזוכה למציאתו בטרם פקד את הבית. שני הבחורים הפינתיים מלהגים במבטא אמריקני מובלט וממהרים מאוד. הטיסה לחו"ל לא רחוקה. אבל אחרי 'עמוקה' וקברי צדיקים שפקדו, הם לא ישובו לחו"ל לפני שיבקרו כאן, בכותל הישועות של רמת השרון, ויזכו לברכה.

 

בפתח הבית עדיין תלוי השלט המודיע כי "בהוראת הגאון הגדול רבי גרשון אדלשטיין, אחיו של מורנו הרב שליט"א ובעצת הרופאים, אין קבלת קהל בשום אופן".

 

קצת קשה לקשר בין השלט החד משמעי למציאות הרוחשת פעילות.

 

מדי יום, הדלת בבית הרב אינה נחה לזמן ארוך מדי. בשעה שהרב חוזר מבית הכנסת ממתינים לו בדרך כלל אנשים, זאת לאחר שבבית הכנסת 'תפסו' אותו מבקשי עיצה וישועה אחרי התפילה. גם בשעות הערב פוקדים אנשים את הבית. הציפייה ההמונית בפתח הבית מדגימה את הישועה שלה זכה הרב עצמו. "עד הנה עזרונו רחמיך, ולא עזבונו חסדיך ואל תיטשינו", מסכם הרב בכל פעם שהוא נשאל על הפער שבין השלט הישן בדלת, לתפקוד המלא עכשיו.

 

*****

 

לא בכל דקה נפתחת הדלת. שיטת ה'סרט הנע' רחוקה מהבית החמים והמזמין. כשזו נפתחת, בפשטות חסרת גינונים, כבוד הרב, בכיפה רבנית מרובעת, עדיין בלבוש שבתי, שאותו טרם הספיק להסיר מאז ההבדלה וזרם הבאים שאחריה. לפעמים מחליפים אותו בתפקיד בני המשפחה המתארחים בשבתות בבית.

 

הדקות הראשונות יחלפו בהאזנה מתארכת לאשר ישמיע האיש נדכה הלבב. לא משנה מה יאמר האיש, כעת בעייתו היא זו שמעסיקה את הרב המאזין קמוט מצח לכל מילה.

 

"ד' הושיעה המלך יעננו ביום קוראינו", ימלמל הגר"י אדלשטיין תמיד לאחר הדברים, לפני שישמיע את דברי הברכה, את הסגולה, ואת המילים החמות שביניהן, שיביאו בעזרת המצמיח ישועות את התשועה המיוחלת.

 

הפונה ימהר שוב אל חדר ההמתנה, שישוב לתפקידו הראשוני כחדר מעבר החוצה, כשדאגתו מאחוריו וצהלתו בליבו.

 

אני מחפש את הגבאי או את המשב"ק המנהל את הבית המופלא הזה, לשווא. "הרב בעיקרון אינו מרשה לאף גבאי או עוזר לנהל עבורו את ענייני הבית", הם מסבירים. "רק בני המשפחה עוזרים לו לפתוח את הדלת בעיתות הצורך. מעבר לכך הוא מבקש להותיר לעצמו את כל המשימה".

 

דקות ההמתנה הארוכות מפילות את מחיצות ההשתייכות החברתית והמגזרית בין הממתינים.

 

בני ברקי עם זקן שמעולם לא נגעה יד אדם בו ומגולח בעל קרחת שמבהיקה באור חדר המדרגות דנים ביניהם על זמני הנסיעות של קו 618 מרמת השרון לקניון איילון.

 

בין סטודנט צעיר תושב העיר לבין בן ישיבה בגיל מקביל, מתפתח דיון על יחסי חרדים, חילונים, ובעיקר על מה שביניהם. בניגוד למפגשים טעונים אחרים, הדיון כאן מתנהל באווירה חיובית, כשהצד החף מכיסוי ראש חוזר אחת לדקה וחצי על המטרה: "אבל כאן זה אחרת".

 

"אם כל הרבנים היו כמוהו, לא היינו צריכים לדון בנושא", הוא מסכם מבחינתו את הנושא. לך תסביר לו שאהבת ישראל הנוטפת כאן היא מדגם לזו של רבנים וגדולי ישראל באשר הם.

 

******

 

שעון הקיר דוהר בחוסר התחשבות משווע אל עבר חצות, אבל בני הבית, שחפצים לווסת את זרם הפונים למען בריאותו של הרב, אינם יכולים לעצור את זה שביתו נותר ריקם כבר תריסר שנים, את ההוא שנודע לו לאחרונה על הנורא מכל, או את זו שנעמדת ליד בית הרב בבכי קורע לב, ואינה מסוגלת לתת מילת הסבר בין יפחה ליפחה.

 

רק בשעת ליל מאוחרת ישקוט הבית, ורמת השרון תשוב לשקט היוקרתי שאופף אותה תמיד.

 

המשא שרבץ על ליבם של נכאי הלב ומבקשי הישועה, שכמעט לא אפשר להם לנשום, הוקל לא מעט. משהו בשחור הליל החשוך יבטיח להם שהשחר כבר קרב.

 

מוצאי שבת הוא מלזעוק וישועה קרובה לבוא...

 

 


מי שקרא כתבה זו מתעניין גם באלה - - -

 

 

 

"תפילה היא תפילה, לא חשוב אם אתה נמצא ברחוב סואן במרכז תל אביב או על סיפונה של ספינה בלב האוקיינוס ההודי". 
פעמים רבות אנו עונים 'אמן' כשאנו שומעים מישהו מברך ברכה, אך איננו יודעים כמה חשיבות יש למי שעונה 'אמן'.
אירוע מדהים: נפטר חוזר לחיים בתוך גופו, בכדי לסייע לאישה אלמנה להשיא את בנותיה. בזכות מה זכתה האישה לגילוי הנדיר???

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד