הישועה באה בדרך לא טבעית!

"באותו רגע, נפתחו חלונות עזרת הנשים, והנשים, ביניהן גם נשות הגבאים, החלו צועקות בקול רם: "איזו חוצפה נגד הרב!"
הגדל

העקביות והדבקות במטרה היו מתכונותיו הבולטות של הצדיק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, המעונה 'הרב מבריסק'. כאשר לקח על עצמו משימה – לא היה כח בעולם שהיה מסוגל להניא אותו מביצוע הדבר. הוא לא התחשב בשום מכשול טבעי. גם אם ההיגיון ציווה להרים ידיים, הוא לא הושפע מכך. לנגד עיניו הוא ראה רק את המטרה הקדושה, ושם את מבטחו בה'.

את הסיפור הבא סיפר הרב מבריסק, למקורבו, חבר הכנסת הרב שלמה לורנץ ז"ל, בעת שהדריך אותו כיצד עליו לנהוג במאבקים ציבוריים שהוביל בכנסת במסגרת מילוי תפקידו כנציג רשימת אגודת ישראל: "היה זה בעת שכיהנתי כרבה של העיר בריסק הליטאית. זמן קצר לפני ראש השנה, נודע לי כי גבאי בית הכנסת הגדול בעיר, החליטו לשנות את מקומה של המקהלה שליוותה את החזן. עד אז עמדה המקהלה בסמוך לחזן, ומעכשיו היתה אמורה לעמוד בגלריה, כדרכם של חברי 'תנועת ההשכלה', שניסו לקעקע את המסורת היהודית כפי שנשמרה עד אז, ולהפוך אותה קרובה יותר לדרכם ומנהגיהם של הנוצרים שביניהם חיו אז היהודים.

"השעה היתה מאוחרת, וכבר לא היה סיפק בידי להזמין את הגבאים ולהניעם מן המעשה, אך בליבי גמרתי אומר שלא לאפשר למקהלה לשנות את מקומה.
"לא שקלתי אם יש כאן ענין של איסור על פי ההלכה. הבנתי שהגבאים אינם מתכוונים לשם שמים, וכל רצונם הוא רק להכניס לבית הכנסת את המודרניזציה, ולחקות את בתי הכנסת היותר 'מתקדמים' שנטשו את מסורת אבותינו.

"בראש השנה הגעתי לבית הכנסת. המקהלה תפסה את מקומה בגלריה המוגבהת, כרצון הגבאים. ידעתי כי הגבאים לא יצייתו לי, לכן עליתי לגלריה ופניתי ישירות לאנשי המקהלה, ואמרתי להם: "רדו! אתם לא תשירו כאן!" חברי המקהלה, שהיו אנשים מן השורה וילדים, צייתו לדברי, כמובן, וחזרו למקומם הקודם.

"לאחר שירדו, ציוו עליהם הגבאים לחזור ולעלות, והם עשו כדבריהם. הוריתי להם לרדת, והם ירדו. כך נשנה הדבר פעמים רבות, עולים ויורדים, עולים ויורדים, כשאני עולה בכל פעם ומורה להם לרדת.

"חשבתי, כיצד אשיג את מבוקשי? מה עוד יכול אני לעשות? כמה פעמים אוכל לחזור על התרגיל הזה? והחלטתי, שכל עוד יש בכוחי לעלות אעלה ואצווה על המקהלה לרדת. לאחר מספר פעמים, שיערתי בנפשי, כי זוהי הפעם האחרונה, ויותר לא יהיה לי כח לעלות. עליתי שוב, גערתי באנשי המקהלה והוריתי להם לרדת. ומיד כשהם ירדו, באו הגבאים והורו להם לעלות.

"באותו רגע, נפתחו חלונות עזרת הנשים, והנשים, ביניהן גם נשות הגבאים, החלו צועקות בקול רם: "איזו חוצפה נגד הרב!"

"מה שלא השגתי בכוחות עצמי", סיכם הרב מבריסק, "השגתי בצעקותיהן של הנשים, והמקהלה נשארה על מקומה למטה".

כשסיים את הסיפור, הרב לח"כ שלמה לורנץ: "במקרה כזה, אתה בודאי היית מתייאש ואומר: 'מה עוד לא עשיתי?!'… אינני יודע כמה עשרות פעמים עליתי כדי להוריד את המקהלה. אם כן, מה יכולתי להועיל בכך שאעלה עוד פעם להוריד את המקהלה? מה יכולתי לעשות שלא עשיתי בפעולותי הקודמות?…

"אבל אני קיימתי את דברי חז"ל: 'אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים', כל עוד לא נערך המשפט, שוכרים את עורכי הדין הטובים ביותר. אבל לאחר המשפט, כאשר דינו של הנאשם כבר נחרץ למיתה, והחרב החדה כבר מונחת על צווארו כדי לבצע את גזר הדין – מה עוד ניתן לעשות?

על כך אומרים חז"ל: 'אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם'- ממש התליין כבר מניף את החרב כדי לערוף את ראשו של הנידון למוות, 'אל ימנע עצמו מן הרחמים'. אסור להתייאש! הישועה באה בדרך לא טבעית. אם האדם אינו מתייאש, אלא עושה את הכל עד כלות הכוחות – הקדוש ברוך הוא מושיע אותו.

[מעובד מתוך 'במחיצתם' – ספרו של הרב שלמה לורנץ ז"ל]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד