נתינת צדקה במקום פיקוח נפש

בזבוז יותר מחומש במקום פיקוח נפש

 

רבי אברהם אבוש רבה של פראנקפורט דמיין היה פזרן גדול לצדקה, מעולם לא לן כסף בביתו. פעם אחת שאלוהו תלמידיו, הרי גמרא מפורשת היא במסכת כתובות (נ, ב) אמר רב אילעא באושא התקינו, המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.

ענה להם, אין הלכה זו אמורה כשבאה לידך מצוה שיש בה שמץ של פיקוח נפש, שהרי אפילו שבת החמורה, נדחית מפני פיקוח נפש, והאיסור הזה של בזבוז יותר מחומש, נדחה בשעה שאנו רואים שלפלוני אין לחם לאכול ואין צורך דחוף יותר מזה.

ויש לזה הוכחה ממסכת קידושין (דף ח, א) האומר לאשה התקדשי לי בכיכר זה והיא אומרת תנהו לעני, אינה מקודשת, מאי טעמא, יכולה לומר לו: כמו שאני חייבת בנתינה צדקה לעני כן מחויב גם אתה, ותמוה הדבר, איך קבעו חז"ל שהיא יכולה לומר, אולי כבר בזבז הלה חומש מנכסיו, וכבר יצא ידי חובת הנתינה בהידור ואינו חייב יותר בחובת צדקה.  מוכח  מזה, שלתת לעני לאכול, גם אחרי שבזבזנו יותר מחומש לצדקה, עדיין לא יצאנו ידי חובת צדקה זו.

ואביא לכם הרמז שכתב המהר"ל מפראג שיש באותיות "צדקה" הנחייה לגודל הנתינה הראויה לעניים, א) כשיש לך ק' מאה זוז תעשה מהן צ' תשעים זוז, רמז להפרשת מעשר לצדקה. ב) אם אתה מבקש להרבות בצדקה תעשה ד' מכל ה', רמז למתן חמישית לצדקה, כדברי חז"ל במסכת כתובות (מז, ב) המבזבז בכספו לצדקה, אל יבזבז יותר מחומש. ג) תיבת "צדקה" כולה בגימטרייא מאה תשעים ותשע בכך יש רמז, שרק מי שממונו הוא כמניין אותיות אלו, או פחות מזה רשאי ליטול צדקה, אולם אם יש לו מאתיים זוז לא יטול.

 

 

עוד

בקטגוריה

מדוע השעועית היום מתוקה מתמיד? גאוותו של ר' לוי יצחק מבארדיטשוב