גאוותו של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב

בבית הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, פונה הרבנית ושחה את דאגתה בדבר התבגרותן של בנותיהן, ואין בידם ולו נדוניה קטנה ליתן בעבור קבלת כתובה לבתם הגדולה שזה מכבר הגיע לגיל הנישואין.. והיא מבקשת ממנו לילך לרבו ולשאול לפיו.

משראה רבי לוי יצחק דאגת אשתו, הוא פנה ויצא לדרכו הארוכה לשאול את רבו בדבר הדאגה המסיחה דעת אשתו, והרב כששמע מצוקה זו ביקשו להמתין מעט, ויצא את החדר, כעבור מספר רגעים שב ובידו צרור כסף גדול, באומרו: קח לך מטבעות אלו שיספיקו בעד קבלת כתובתה של בתך וה' יצליח דרכיך..
בדרך חזרה כשרבי לוי יצחק רכוב על העגלה ובידו צרור הכסף, הוא שומע ממרחק קולות רבים ומשונים.. הוא נפנה להביט מה אירע, והוא רואה רעש והמולה רבה, כדרכו בקודש נפנה רבי לוי יצחק לעזור ולסייע, והוא שואל במה המדובר, ועונים לו כי מעשה נורא התרחש כאן, חופה שנועדה להיות היום כבר נפרסה, החתן והכלה היתומה ובני משפחותיהם נקבצו ובאו, ופתאום שח אבי הכלה כי הנדוניה שהבטיח לחתונת בתו נאבדה לו מתוך תיקו.. והחתן מסרב ליכנס לחופה עד שימצא הכסף שהובטח לו בעד החתונה..
כל המוזמנים נראו כתרים אחר הכסף האבוד, הכלה אף היא התייפחה בבכי, ואם החתן שפכה צקון לחשה שיעזרוה משמים..

רב לוי יצחק שראה את הסבל הנורא, פנה אל המוזמנים ובידו צרור הכסף שקיבל מרבו לשם חתונת בתו, באומרו כי מצא את הכסף האבוד.. הכול החלו רצים לקראתו, הכלה החלה לנגב דמעותיה, ואפילו כלי הניגון החלו בנעימות עליזות..

אך רבי לוי יצחק מסרב ליתן הסכום עד שיתנו לו כשכר על מציאת האבידה עשרה אחוזים מהסכום כולו.. פנו אליו המחותנים בבקשה שיפסיק לדבר כך.. אך הוא בשלו ומבקש ליתן לו תמורה זו, ואם לאו אינו נותן הכסף.. לאחר מספר דקות נלקח ממנו צרור המעות, ונערי השוליים החלו לסלק את רבי לוי יצחק שלא היה מוכר להם  תוך ביזיונות רבים שהיו מנת חלקו.

כעבור מספר חודשים שהגיע רבי לוי יצחק לרבו, ודבר המעשה הלך ונתפרסם, שאל הרבי את תלמידו, ספר לי רבי לוי יצחק, הרי זה שנטלת כל הכסף שהענקתי לך לחתונת בתך ונתת לכלה יתומה – זו דרכיך, אבל מה ראית לשטות זו ליטול על כך שכר..

השיב לו רבי לוי יצחק, כשנוכחתי בישועה שהשבתי לכל הנוכחים, החלו רגשות גאווה לצוץ בקרבי, מעשה גדול וחשוב מעין כמותו.. לכן גמרתי אומר לעשות זאת ולספוג עלבונות בכדי לכפר על אותו רגש גאווה שאחזני.

מששמע זאת הרבי, הוציא לו סכום כפול ומכופל תוספת על הנדוניה בעבר, שיספיק לו לחתן את מירב בנותיו, באומרו, כי נאמן הוא בעל המאה לשלם שכר לפועליו…

 

 

 

עוד

בקטגוריה

הלימוד לאור הנר בשבת המעיל טווי ומוכן אלא שהעם לא מצפה כראוי