החיים שלנו

כי הם חיינו ואורך ימינו.

יהודי חייב להרגיש שהתורה היא לא חכמה בלבד, כמו שאר החכמות הנמצאות בעולם, אלא התורה היא החיים שלנו כפשוטו. ללא תורה אדם לא נחשב כלל חי. אמנם הגוף שלו מתפקד, אבל החלק הרוחני שלו פשוט מת, אין לו חיות.

לפי זה מובן היטב מדוע נצטוינו במצוה של "והגית בו יומם ולילה", כי אם התורה היא החיים שלנו אז ברור שלא שייך להשאר אפילו רגע אחד בלי תורה. כמו שכל אחד יודע שאדם חייב לנשום אויר בכל רגע מימי חייו, כך המשכיל מבין שגם תורה צריך "לנשום" בכל רגע ורגע.