מדוע נפל ה"חזון איש"?

"אילו היו בני אדם מכירים בערך התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה"כתב בעל האור החיים הקדוש ואין כמו הסיפור הבא כדי להמחיש את ה "שיגעון" שבכוחו של בן אנוש לחוות באהבתו את התורה:

 

היה זה לפני כשישים שנה בעיר בני ברק שבמרכז הארץ.  בשולי העיר, בצריף קטן, התגורר אדם צנום ושתקן, שלא היה לו דבר בחייו מלבד עיסוק תמידי ובלתי פוסק בלימוד התורה הקדושה. ספריו הרבים שחוברו כתוצאה מלימוד זה נקראו על ידו "חזון איש" והם שהדביקו בו את השם בו הוא יכונה לדורות "החזון איש".

 

לילה אחד, נשמעה חבטה עזה מתוככי הצריף, קול נפילת אדם ארצה. עובר אורח, מתלמידי החזון איש, ששמע את החבטה, נחפז בבהילות אל הצריף לראות אם דבר מה ארע חלילה לפוסק הדור. עם כניסתו הוא חזה ברבנו החזון איש שוכב על הרצפה, כמו מעולף, באפיסת כוחות. הוא ניגש אליו וסייע בידו לקום ולשבת חזרה על כסאו. "מה קרה"? הוא שאל את מרן בעל החזון איש. "לא חישבתי נכון את השעה" ענה לו החזון איש. "בכל יום ויום" המשיך רבנו והסביר "אני מחשב במדויק את הכוח הנדרש ממני כדי ללכת את הדרך מחדר הלימוד ועד מיטתי, כך שאוכל לעסוק בתורה ולנצל את כל כוחותיי, עד שלא יישאר בי עוד כוח מלבד לצעוד כמה צעדים ספורים עד מיטתי". ומה קרה היום? שאל התלמיד. "היום, לא הערכתי נכון את הכוח הנדרש ממני, וכשסיימתי את לימודי לא נותר בי עוד כוח לצעוד עד המיטה וצנחתי באפיסת כוחות כמה מטרים לפניה" סיים החזון איש.

עד לרמה כזו של השקעת כל הכוחות בלימוד ועיון התורה הגיע מרן בעל החזון איש ברוב אהבתו את התורה ושיגעונו אחריה.

 

ומה איתנו? האם אנו מעריכים את התורה?

 

 

רבי אברהם ישעיהו קרליץ נולד בעיר קוסובה שבמדינת ליטא בשנת תרל"ט ועלה לארץ בשנת תרצ"ג. את מקום מושבו קבע בעיר בני ברק שהייתה אז כפר קטן והשפעת דמותו ניכרת עד היום על כל הנהגות ופסיקות בני התורה בעיר בני ברק ובכלל. סדרת ספריו "חזון איש" ("איש" ראשי תיבות אברהם ישעיהו) בהלכה על כל חלקי התלמוד בבלי והשולחן ערוך היו לשם ולתפארת. הוא נפטר מהתקף לב בשנת תשי"ד ונקבר בעיר בני ברק.