''הצילו! גנבו לי את הג'יפ''

בא לגלות סוגיה מרתקת ועמוקה, בה תלמד מי אחראי לשלם אם גנבו לך את הג'יפ השכור באמצע טיול
shutterstock - סוגיית השומרים

על הטיול הזה גדי והחבר'ה חלמו זמן רב. הפעם, בשונה מפעמים קודמות בהן יצאו יחד, הם רצו חוויה שתמלא אותם באדרנלין ושתהיה מיוחדת במינה. בתחילתו של הטיול הם יצאו למדבר לטיול ג'יפים עוצר נשימה. את הג'יפ הם שכרו בחברת אטרקציות באזור ולהם התלווה מדריך מטעם החברה. לאחר פרק זמן ארוך של נסיעה בשטח, הם החליטו לעצור בצד ולצאת לארוחת בוקר מאולתרת בשטח.  הכול היה נראה מבטיח ומהנה אך לאכזבתם, החוויה המשיכה בצורה הרבה פחות נעימה. כאשר הם חזרו מהפינה שבה התיישבו לארוחה, הם מגלים להפתעתם המוחלטת כי אחד הג'יפים שבו הגיעו ושעליו היו אמורים להמשיך את הטיול, נגנב. כן, פשוט נגנב. לא נלאה אתכם בהמשכו של הסיפור, אך בסופו של דבר, החברה שסיפקה את הג'יפ החליטה לתבוע את החבר'ה באחריות על גניבת הג'יפ: ''לא הייתם צריכים לעזוב אותו כך'' הם אומרים להם ''הג'יפ היה מושכר לכם בשעות האלו ולכן יש לכם אחריות מלאה עליו''. מאידך הבחורים אומרים להם: ''שמרנו על הג'יפ כאילו היה שלנו, מה יכולנו לעשות יותר? מה אתם רוצים?''

מי צודק? האם אכן ישנה אחריות על הבחורים לשאת בנזק? אולי הם צודקים? מה דעתך?

 

ולסיפור אחר:

בטיול אחר, גדי יצא לשיט קיאקים עם משפחתו. במהלך השיט, גדי לא שם לב מספיק והקיאק נסחף לבין העצים וניזוק קשות. חברת הקיאקים טוענת כי על גדי לשאת באחריות הנזק ולשלם, גדי מנסה להתנער, מי לדעתך צודק?

אם מעניין אותך לדעת כיצד מתייחסת התורה לוויכוח ביניהם, הצטרף אלינו לשיט תענוגות בספינת התלמוד, בו נגלה עולם צבעוני ומופלא של סברות והלכות על מי מוטלת אחריות.

 

אם נגדיר זאת, בשני הסיפורים המדובר הוא על אדם ששכר דבר מה מאחר ובזמן השכירות החפץ ניזוק ואנו מנסים לברר מהי מידת אחריותו לדאוג לשלמות החפץ בזמן השכירות. האם אכן ישנה אחריות כזו? הרי הוא לא הזיק בעצמו לחפץ, הוא בסך הכול אולי לא שמר עליו מספיק טוב?

 

התשובה היא: כן. באופן כללי, אדם שמקבל חפץ של חברו לידיו, עליו לשמור עליו שלא יקרה לו נזק ובאם הוא לא שמר, עליו לשלם לחברו את מלא ההפסד. אמנם, סוג האחריות וחובת ההקפדה על השמירה מתחלקים לארבעה סוגים שונים של ''שומרים'' בהם מחלקת התורה: ''שומר חינם'', ''שומר שכר'', ''שוכר'' ו''שואל'':

וכך כתוב במשנה מסכת בבא מציעא דף צג עמוד א:

משנה. ארבע שומרים הן: שומר חנם והשואל, נושא שכר והשוכר. שומר חנם נשבע על הכל, והשואל משלם את הכל, ונושא שכר והשוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה, ומשלמין את האבידה ואת הגניבה.  

 

כלומר, ישנם ארבעה סוגי שומרים וביניהם הבדלים הלכתיים:

''שומר חינם נשבע על הכל'' - אם אדם קיבל את החפץ של חברו לידיו, ללא שום רווח מהעניין, כמו למשל אם חברו מבקש ממנו שיעשה לו טובה וישמור לו לכמה ימים או שבועות על חפץ כלשהו שלו והוא הסכים לכך, הרי הוא מוגדר ''שומר חינם''. אך למרות שהוא עושה זאת בחינם, עליו לשמור על החפץ וחלילה לא לפשוע או לנהוג עמו ברשלנות, משום שכך התחייב לחברו ועל סמך זה חברו הפקיד אצלו את החפץ. אם לא עשה זאת ובשל כך ארע נזק לחפץ עליו יהיה לשלם את מלוא ההפסד. אך כל עוד ששמר על החפץ ברמה סבירה המוציאה אותו מכלל ''פושע'', אין עליו שום אחריות אם קורה משהו לדבר שעליו הוא מופקד לשמור ועליו להשבע (בימינו לא נוהגת שבועה) שכך אכן היה ולהיפטר מתשלום.

 

אופן נוסף הוא ''שואל משלם את הכל'' - אדם שמקבל בהשאלה חפץ מחבירו ולא משלם על כך כל תמורה, עליו לשאת באחריות מלאה להשבת החפץ בשלימותו לבעליו ואם יקרה נזק או הפסד לדבר אותו שאל, לא תועיל לו שום טענה להיפטר ואפילו אם כלל לא לא היה אשם, יהיה עליו לשלם. מדוע? משום ש''כל ההנאה שלו'', הבעלים עושה לו טובה וזוהי התמורה לכך - הערובה שהחפץ יחזור בודאות ללא כל תירוץ.

 

אפשרות שלישית הכתובה במשנה  - ''ונושא שכר והשוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה, ומשלמין את האבידה ואת הגניבה'' - אם קיבל את החפץ של חברו בעד תמורה, מכל סוג של תמורה בין תשלום כספי ובין כל טובת הנאה אחרת, במקרה זה הוא יוגדר ''שומר שכר'' ותהיה מוטלת עליו רמת אחריות גבוהה יותר משל שומר חינם  - הוא יהיה אחראי גם על נזקים שאינם מחמת פשיעה אלא מחמת גניבה או אבדה של החפץ. רק אם הנזק לחפץ קרה כאשר הוא היה בבחינת 'אנוס' - או בלשון המשנה - ''שבורה שבויה ומתה'' ובאמת לא היה לו מה לעשות כדי למנוע את הנזק, הוא יהיה פטור. הסיבה לכך היא, משום שהוא נשכר על ידי הבעלים לשמור לו על החפץ ועליו למלא את משימתו בשלימות ולעשות את המקסימום.

 

ברור ? כעת, נחזור לשאלה שלנו: האם השוכר נושא באחריות על שמירת החפץ? אם כן איזו רמת אחריות כמו של שומר חינם או כמו של שומר שכר?

נופתע לגלות, כי בדיוק בנושא זה דנה הגמרא בעקבותיה של המשנה שלמדנו:

גמרא. מאן תנא ארבעה שומרים? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא. אמר ליה רבא לרב נחמן: מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין? - אמר ליה: הכי קאמינא לך: מאן תנא שוכר כנושא שכר - רבי מאיר היא, והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה, דתניא: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר חנם, רבי יהודה אומר: כשומר שכר. רבה בר אבוה איפכא קתני.

 

נסביר את הגמרא: חכמי התלמוד מנסים לברר מיהו התנא כותב המשנה הסובר כי ישנם ארבעה סוגי שומרים כשהמשמעות לכך היא כי יש להם גם ארבעה דינים שונים? עונה רב נחמן בשמו של רבה בר אבוה: זהו רבי מאיר. תמה עליו רבא: האם רק רבי מאיר סובר כך, הרי הלכה ידועה וברורה היא? משיב לו רב נחמן: כוונתי בשאלה ובייחוס המשנה לרבי מאיר היתה לנקודה אחרת במשנה והיא - ההשוואה שעושה המשנה בין דינו של השוכר לדינו של הנושא שכר ועל כך קבעתי כי זוהי דברי רבי מאיר. מקשה עליו הגמרא: אם זו היתה כוונתך, כיצד אתה מייחס את דברי המשנה לדעתו של רבי מאיר הרי שמענו כי רבי מאיר סובר בדיוק הפוך, שבדיון שעלה בברייתא ''שוכר כיצד משלם'' נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה ו''רבי מאיר אומר כשומר חינם, רבי יהודה אומר: כשומר שכר'', אם כן משנתינו הפוסקת כי דין השוכר כדין השומר שכר ולא כדין שומר חינם היא דווקא כרבי יהודה ולא כרבי מאיר, מתרצת הגמרא כי בידי רב נחמן בשמו של רבה בר אבוה היתה גרסה אחרת לברייתא ולפיה הדעות הפוכות...

 

לסיכום: נחלקו התנאים אם מידת אחריותו של שוכר על החפץ אותו הוא שוכר היא כשל שומר חינם או שמא היא כשל שומר שכר, אם היא כשל שומר חינם הרי הוא חייב רק במידה ופשע בחפץ השכור אך פטור מאחריות אם הוא נגנב,אבד או נאנס ואם היא כשל שומר שכר הרי הוא חייב גם בגניבה ואבידה ממש כמו שומר שכר. הגמרא לומדת מתוך המשנה כי לדעתה פסק ההלכה צריך להיות כי אחריות השוכר היא כשל שומר שכר וכך אכן נפסק להלכה.

 

אך מדוע? מה ההשוואה בין שומר שכר שמקבל תשלום בעד שמירתו ולכן הגיוני שתהיה לו אחריות לעשות את המקסימום, לבין שוכר שאינו מקבל, אלא משלם?

ההסבר לכך, אומרים הפרשנים, משום שגם השוכר מקבל תמורה על שמירתו. מהי התמורה שהוא מקבל? האפשרות ליהנות מהחפץ אותו הוא שוכר, היא התמורה לשמירה!

 

תשאל: הרי הוא משלם על ההנאה הזו?

התשובה היא, נכון שהוא משלם על כך כסף ולפעמים אפילו הרבה כסף, אך גם לקיחת האחריות והתחייבות לשמור על החפץ השכור היא חלק נוסף בתשלום שלו. כך שכל שוכר בעצם משלם גם כסף וגם שמירה...

 

לכן המסקנה ההלכתית היא כי שוכר חייב ברמת אחריות השווה לשל שומר שכר וכוללת גם נזקים הקורים מחמת פשיעה וגם נזקים הקורים בגניבה ובאבדה ללא פשיעה מצדו.

 

נחזור, אם כן, לסיפורים בהם פתחנו ונגיע למסקנה מתבקשת שלפחות במקרה הראשון בו לגדי וחבריו נגנב הג'יפ, הם יהיו חייבים לשאת בתשלום ההפסד, כי הרי הם שוכרים והם אמורים להיות חייבים בגניבה ואבדה.

 

כאן מגיע פרט נוסף, חשוב ומשמעותי, המהווה סיבה לחלק בין שני הסיפורים ולקבוע כי גדי וחבריו פטורים מלשלם: לחבר'ה התלווה מדריך מטעם החברה יחד עם השכרת הג'יפ. ההלכה קובעת, כי למרות כל חיובי האחריות המוטלים על השומרים השונים, אבל ברגע שהשומר שכר יחד עם קבלת החפץ את הבעלים שלו, אין עליו כל חיוב אחריות, וכך כתוב בגמרא מסכת בבא מציעא דף צה עמוד ב:

שאלה ושאל בעליה עמה, שכרה ושכר בעליה עמה, שכרה ושאל בעליה עמה, שאלה ושכר בעליה עמה, אף על פי שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר ומתה - פטור.

כלומר, אדם ששאל פרה לצורך עבודה בה ויחד עמה שאל גם את בעליה לעבוד עמו, או שכר בהמה ( הבהמה היא כמובן רק דוגמה) ויחד עמה שכר את בעליה וכמו כן אם שאל את הפרה ושכר את הבעלים או שכר את הפרה ושאל את הבעלים, גם אם היו עסוקים הבעלים במלאכה במקום אחר והיא מתה - הרי הוא פטור.

 

דין ייחודי זה נלמד מהפסוק הכתוב בפרשת השומרים בתורה:

וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם:

מכאן, לומדת הגמרא, כי אם היו ''בעליו עמו'' כלומר הבעלים של החפץ הושכרו במקביל לקבלת החפץ, הרי הוא פטור מכל אחריות, גם במידה ואין קשר בין אירוע הנזק לבין נוכחותו של הבעלים.

 

נגיע אפוא למסקנה מתבקשת, כי במקרה הראשון בו התלווה מדריך של החברה לחבר'ה ובמילים אחרות- הם שכרו אותו כמדריך במקביל לשכירות הג'יפ, אין עליהם כל אחריות והם יהיו פטורים מלשלם את הפסד החברה בגניבת הג'יפ.

 

לעומת זאת, בסיפור השני, בו ארע הנזק לקיאק כאשר הוא היה שכור בידי גדי ולא היו בעליו עמו, יהי עלינו לברר האם היסחפות הקיאק היתה יכולה להימנע בדרך כלשהיא ואם כך מוטלת על גדי האחריות לכל הנזק, או שלא היה לו מה לעשות והוא בגדר ''אנוס'' שבו אין חיוב על שומר שכר או שוכר לשאת באחריות הנזק.

 

טעמנו בקצה המזלג, מסוגיה רחבה מרתקת ועמוקה – ''סוגיית השומרים'' המופיעה בהרחבה בתלמוד במסכת בבא מציעא, מעוניין לטעום עוד? חושב שגם לך מגיע להבין ולדעת? פנה עוד היום ל ''אחינו'' ותרוויח.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד