אני הייתי קודם

אם גם לך עלה רעיון עסקי בראש ואחרים הגיעו אחריך, בא לגלות מה אומרת התורה על זה.
shutterstock (הגדל)

על מוטי, תלמיד כיתה י', כולם אומרים שיש לו ''ראש עסקי''. הוא מסוג האנשים שבכל דבר ועניין, המחשבות שצפות להם בראש הם ''איך עושים מזה כסף''... גם השנה לקראת תחילת שנת הלימודים נצנץ לו רעיון פשוט אך עם סיכוי לרווחים בראש – הוא תכנן לשווק מכשירי כתיבה בתוך כיתות בית הספר, למכור אותם בקצת יותר יקר מהמחיר בו הוא יכול להשיג אותם ( מאבא של חבר...) ומזה לעשות קצת כסף. כאשר הוא התחיל בשלב המעשי של התכנית – לפרסם מודעות בתוך בית הספר ולספר על המכירה למספר גדל והולך של תלמידים, הוא נדהם לגלות ''חוצפה ישראלית'' במיטבה – מישהו, קלט את הפוטנציאל של הרעיון והחליט לעשות גם הוא כך. המודעות המתחרות לא אחרו להגיע והחלומות של מוטי החלו לאט לאט לדעוך.

כשהוא סיפר על כך לחבריו, הם התחילו לחשוב במבט מפוכח על העניין: ''תשמע, זכותו גם הוא להרוויח'' אמר אחד, ''שינסה להרוויח מדברים אחרים במקומות אחרים'' הגיב השני, ''אין כאן מספיק שוק לשנינו, מגיעה לי זכות ראשונים'' טען מוטי.

מה אתה חושב? מה דעתך? מעוניין לדעת מה דעתה של התורה בעניין? הצטרף אלינו ללימוד סוגיה מעניינת בתלמוד בבלי המדברת על הנושא הזה.

וכך נאמר בתלמוד מסכת בבא בתרא ( דף כא עמוד ב):

אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקמוקי גביה דינא הוא דמעכב עילויה דא"ל קא פסקת ליה לחיותי

תרגום: אמר רב הונא: אותו בן מבוי (אדם המתגורר בשכונה מסויימת – מבוי בלשון חכמינו) שהעמיד ריחיים לטחינת חיטים למטרה עסקית, ובא חבירו אף הוא מבני אותו מבוי (מתושבי השכונה) והעמיד אף הוא ריחיים לצידו, מן הדין הוא יכול למנוע זאת ממנו, משום שהוא אומר לו ''אתה הורס את פרנסתי''.


כלומר, לעומת הטענות שעשויות להגיע מכיוונו של השני, כמו ''גם לי מותר להרוויח'' וכדומה, ולמרות שגם הוא תושב אותה שכונה ולא סתם הוא בחר לפתוח דווקא כאן את העסק המתחרה, מנמקת הגמרא את זכותו של הראשון למנוע אותו בכך שהוא מזיק לפרנסתו.

לדברי הגמרא, זכותו של הראשון לממש את הפוטנציאל הרווחי הגלום בעסק שלו, גוברת על זכותו של השני להתפרנס אף הוא והוא יכול לעכב אותו מלפתוח את העסק המתחרה.

לאור דברים אלו, שנפסקו גם להלכה בשולחן ערוך, טבעי היה לקבוע כי גם בסיפור של מוטי, כך הם פני הדברים וזכותו של מוטי גוברת על זכותו של המתחרה ואם היתה לו האפשרות המעשית, הוא היה יכול למנוע ממנו להתחרות בו על מכירת מכשירי הכתיבה.

אלא שלא כך הם הדברים... מדוע?

משום שעיון בשורש הדין בגמרא, מה גרם לגמרא להעדיף את זכותו של הראשון על פני זכותו, ההגיונית אף היא, של השני – שרוצה אף הוא בצורה לגיטימית להתפרנס, (כשבכלל לא ברור שהוא ''גנב'' את הרעיון מהראשון, אולי הוא חשב על כך גם, בדיוק באותו זמן...) מוביל אותנו למסקנה שונה:

המפרשים השונים מבארים כי טעמה של הגמרא נעוץ בדין אחר המופיע בתלמוד מסכת קידושין (דף נט עמוד א) וכך נאמר שם:

רב גידל הוה מהפיך בההיא ארעא אזל רבי אבא זבנה אזל רב גידל קבליה לרבי זירא אזל רבי זירא וקבליה לרב יצחק נפחא אמר ליה המתן עד שיעלה אצלנו לרגל כי סליק אשכחיה אמר ליה עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו מאי אמר ליה נקרא רשע ואלא מר מאי טעמא עבד הכי א"ל לא הוה ידענא השתא נמי ניתבה ניהליה מר.

תרגום: רב גידל (שם אחד מחכמי התלמוד, האמוראים) היה בתהליכי קניה לגבי קרקע מסויימת. בעודו מנהל דין ודברים עם המוכר ומתעסק עם הקניה, רבי אבא – חכם אחר, הקדים אותו וקנה אותה. הלך רב גידל לפני רבו רבי זירא וקבל בפניו על מעשיו של רב אבא. רבי זירא עצמו העביר את התלונה לפני רבי יצחק נפחא שאמר לו ''אדבר איתו בימי החג הקרוב כאשר הוא יבוא לביקור חג אצלי''. כאשר רבי אבא אכן הגיע לפני רבי יצחק בחג, פתח רבי יצחק נפחא את התלונה בשאלה: ''עני המהפך בחררה, כלומר: עני שמנסה לקנות עוגה מסויימת ובא אחר וחטפה לו כיצד נתייחס אליו?'' אמר לו רבי אבא: ''בעיני הוא רשע''. אם כך, שאל אותו רבי יצחק, כיצד אתה עצמך עשית כך לרב גידל שעסק ברכישת הקרקע שקנית? אמר לו רבי אבא: לא ידעתי. כעת כשאתה מסב את תשומת ליבי, אני אכן אחזיר לו את הקרקע.

עד כאן התרגום. כעת נסכם: כאשר אדם עוסק ומחפש לרכוש דבר מה, יש לו זכות ראשונים לסיים את העסקה ואם אדם אחר ינסה לחטוף אותה ממנו, על ידי הצגת מחיר יותר גבוה, או על ידי מהירות בסידור ענייני הרכישה, הוא יוגדר כרשע.


בהלכה זו, אומרים הראשונים, שפוסקת את זכותו המוסרית של הראשון על עסקיו, מונח הבסיס להלכה שראינו לגבי הקמת עסק מתחרה, במסכת בבא בתרא, שזכותו של הראשון למנוע מהשני להתחרות בו.

כיצד? כי אם אנו רואים שקוראים לשני ''רשע'' ולא נותנים לו את האפשרות לומר כי גם לו יש זכות לנסות לקנות את הקרקע או את העוגה ומגיעה לו ההזדמנות להתמודד גם על הרכישה, הרי שלפי התורה הראשון שהתחיל להתעסק עם זה מקבל את מלוא ההזדמנות לממש את העיסקה לפני שמישהו אחר יחטוף אותה ממנו, רק בגלל שהוא היה ראשון. מכאן, כי גם אם הביזנס הוא לא קניה של קרקע אלא פתיחת עסק, תהיה לראשון זכות לומר כי הוא רוצה לממש את ההזדמנות שלו בלי שמישהו אחר יבוא אחריו ויחטוף לו.

אלא, שלאור ההשוואה בין הסוגיות, אנו נצא עם מסקנה שונה ביחס לסיפורו של דני. מדוע? כי לדברי הראשונים בסוגיה, ניתן לדייק מכך שחכמי התלמוד קוראים לשני ''רשע'' כי לא מדובר כאן במקרה שבו השני באמת מנסה רק להתפרנס, כמו למשל, כאשר המדובר הוא על הזדמנות בלעדית שאי אפשר להשיג אותה במקום אחר והוא מעוניין בתמימות ובמלא היושר לנסות גם הוא לנצל את ההזדמנות. כי אם כך לא היו קוראים לו ''רשע'', אדם כזה גם לו נניח כי הוא אינו צודק, אבל אי אפשר לכנות אותו ''רשע''. הם אומרים.

אלא המדובר הוא רק על מקרה בו הזדמנות שווה בדיוק יכולה להיות גם לשני במקום אחר או בעסק אחר, והוא מנסה להקל על עצמו את המאמץ ולקצור את פירות הרעיון של הראשון, על זה מדברת הגמרא ואומרת כי הוא רשע וכי הראשון יכול למנוע ממנו להתחרות בו. אבל אם השני מנסה להתחרות בראשון רק מתוך תמימות, כי באמת אין לו מקום אחר שהוא יכול להתפרנס ממנו בעסק הזה, הוא לא יוכל לעכב אותו.

אם כך, יהיה עלינו לבדוק בסיפורו של דני, אם התלמיד השני יכל לשווק מכשירי כתיבה בבית ספר אחר והוא בחר להקל על עצמו את החיים, או שבאמת, אין לו הזדמנויות כאלו והוא מנסה גם בתמימות לעשות קצת כסף... כי אם כך דני לא יוכל למנוע ממנו להתחרות בו.

למדנו על קצה המזלג, סוגיה מעניינת בתלמוד. מקווה שנהנית...

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד