''שמור על הכלב שלך''!...

הכלב פתאום שם 'ביס' לאחד השטיחים וכבר הפרסי 'שוטף' אותו בצעקות. אבי לא מבין מה הפרסי רוצה ממנו מה אתה רוצה, שאני אקשור לו את הפה'' מי צודק? מסע מרתק בעקבות הגמרא
shutterstock - מסע מרתק בגמרא בבא מציעא (הגדל)

הבוקר הזה נפתח לא טוב אצל אבי. זה התחיל איך שהוא פתח את העיניים בטלפון מעצבן מהעבודה, ועכשיו הוא מוצא את עצמו מסובך מול הפרסי הזקן מחנות השטיחים הקטנה ברחוב. הוא בסך הכול יצא לסיבוב תמים עם הכלב, דווקא זה היה מרגיע ונחמד, עד שהם עברו ליד הסטנדים של השטיחים (''שוב הוא חוסם חצי מהמדרכה'') של הפרסי. הכלב פתאום שם 'ביס' לאחד השטיחים וכבר כמה דקות שהפרסי 'שוטף' אותו בצעקות. אבי לא מבין מה הפרסי רוצה ממנו ''סך הכול עשיתי איתו סיבוב ברחוב, מה אתה רוצה, שאני אקשור לו את הפה''? אבל הפרסי לא מוותר, הוא רוצה שאבי ישלם לו את כל עלות השטיח הנגוס, ''זה השטיח הכי יקר שלי, תלמד לשמור על הכלב שלך'' הוא אומר ולא נרגע.

 

מי לדעתך צודק? האם על אבי לשמור על הכלב שלו או שזו דרישה לא הגיונית?


תשמע עוד סיפור די דומה, אך קצת שונה:

יוסי נכנס עם הכלבה שלו לתוך חנות לכלי בית. מבלי ששם לב, הכלבה דרכה על כלי שביר שהיה מונח על הרצפה בצד ושברה אותו, מי צודק: בעל החנות שאומר לו: ''אני מרשה לך להיכנס, אבל, אחי, תיזהר'' או יוסי שעונה לו ''מה יכולתי לעשות, זה היה מונח על הרצפה בדיוק בדרך שלה''?

 

מי במקרה הזה צודק? יוסי או בעל החנות?

אם מעניינת אותך התשובה, אתה מוזמן למסע היכרות קצר עם סוגיה מרתקת שנלמדת ב ''תלמוד בבלי'' מסכת ''בבא קמא'' (המסכת העוסקת בדיני נזיקין), סוגיה הנוגעת ישירות למקרים הללו:


 
זה מתחיל בכך, שהגמרא לומדת מפסוקי התורה שבאופן כללי, כל אדם חייב לשמור על בעלי החיים השייכים לו, בין אם זו חיית המחמד שלו ובין אם זו הפרה מהרפת, שלא יעוללו נזקים לאנשים אחרים ולרכושם. אם הוא לא שמר עליהם מספיק טוב ובשל כך הם גרמו נזק לאחרים, עליו לשאת באחריות ולשלם את מלוא ההפסד של הנפגע.


 
אבל, אתה ודאי רוצה לשאול, האם הדרישה הזו הגיונית? מה התורה רוצה, שבן אדם לא ילך עם הכלב שלו ברחוב והוא יצטרך לסגור אותו בתוך הבית כל היום?

 

בכדי לענות על השאלה הזו ולהגיע באמת למסקנה הנכונה, מתי אנחנו אומרים על החופשיות של בעל החי וזה ''נורמאלי'' ואין מה לעשות, ומתי אנחנו נגיד לבעלים שלו כי הוא צריך לשים לב ולשמור עליו, ממשיכה הגמרא ומלמדת אותנו חלוקה מאוד מעניינת:


 
אנחנו צריכים להפריד בין שלושה סוגים של מקרים שבהם בעל החי יכול להזיק לאחרים.הסוג הראשון הוא, כאשר בעל החי מזיק בגלל שהוא מתעצבן, כועס, משתולל, מתלהב מדי, מפחד ומנסה להגן על עצמו או סיבות דומות. למשל: הכלב כועס פתאום על מישהו שמתקרב אליו ''יותר מדי'' לדעתו הכלבית והוא נכנס לטירוף ו 'שם ביס', כל אלו הן סיבות שנקראות בלשון הגמרא ''כוונתו להזיק''.


 
הסוג השני הוא, כאשר בעל החי לא מתעצבן ולא משתולל, אלא הולך בדרכו ופתאום לנגד עיניו הוא רואה חתיכת בשר או ירק שהוא פשוט רוצה לאכול אותו ו...לא נעים, זה היה של מישהו אחר. נזקים שמגיעים מסיבה כזו מכונים בלשון הגמרא ''יש הנאה להיזקו'', כשהכוונה היא לכך שבעל החי במטרה תמימה ליהנות ממשהו גרם נזק.

 

הסוג השלישי הוא, כאשר בעל החי לא מתעצבן וגם לא אוכל, אלא הולך בתמימות בדרך ובלי לשים לב דורך על חפץ או נתקע במישהו, כל הנזקים שעלולים לקרות בצורה כזו, רק בגלל שאין לו יכולת לשים לב מספיק, מכונים בלשון הגמרא נזקים של ''דרך הילוכו'' ומסווגים כסוג נזק לעצמו.


 
הגמרא נותנת שמות לסוגים האלו: הסוג הראשון ש''כוונתו להזיק'' נקרא ''קרן'' מתוך דימוי לשור משתולל שנוגח בקרניו. הסוג השני ש ''יש הנאה להזיקו'' מכונה ''שן'' על שם השיניים שבאמצעותם בדרך כלל בעל החיים מספק לעצמו את ההנאות והסוג השלישי בו הוא מזיק ב''דרך הילוכו'', נקרא כמובן - ''רגל''.

 

אחרי ששלושת הסוגים ברורים, אפשר להמשיך הלאה ולראות מה הגמרא אומרת לגבי כל סוג, אבל רגע קודם, חשוב שנקבע לאיזה סוג משתייכים הסיפורים בהם פתחנו, כדי שנדע מה הדין בהם:


בא נראה: במקרה הראשון, הכלב של אבי 'אכל' את השטיח שעמד בחוץ, סביר להניח שהכלב לא עשה זאת מתוך כוונה להזיק כי לא ראינו שהוא היה באמצע השתוללות או משהו כזה, אלא הוא פשוט רצה 'לטעום' את השטיח ולכן נתן בו את ה'ביס'. נשייך אותו, אם כן, לסוג השני – ''שן'', כי הוא הזיק מתוך רצון ליהנות.


במקרה השני, הכלבה של יוסי דרכה על הכלי השביר תוך כדי שהלכה בחנות, היא לא שמה לב ולא התכוונה לכלום. לכן נשייך אותו לסוג השלישי – ''רגל'' הכולל את כל הנזקים שקורים בדרך הילוכו של בעל החי.


כעת, כשאנחנו יודעים כי לפנינו מקרים של ''שן'' ו''רגל'', הבה נלמד מה עונה הגמרא בקשר לסוגים אלו, האם באמת על הבעלים של הכלב לשמור עליו, או שמותר לו ללכת איתו לסיבוב בחופשיות:


לשם כך מביאה הגמרא את הפסוק בתורה, המתייחס ל''שן ורגל'' ולומדת ממנו הלכה עקרונית חשובה מאוד:''כי יבער איש שדה או כרם''נאמר בתורה בפרשת משפטים''ושלח את בעירה וביער בשדה אחר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם''. כלומר – כאשר אדם יוליך את בהמותיו (בשפה התנכי"ת בער = בהמה)בשדה או כרם של חברו והן חוללו נזקים או על ידי ההליכה שלהם במקום (- ושלח את בעירה) או על ידי שהן אוכלות מהשדה (- ובער בשדה אחר) עליו לשלם לו את מלא ההפסד.


בואו נשים לב, אומרת הגמרא, כי התורה מדברת על אדם שמוליך את בהמותיו בשדה של אדם אחר (- ''ובער בשדה אחר'') ושם הן גרמו לנזקים, מדוע התורה לא מספרת על אדם שהולך ברחוב, ברשות הרבים ובהמותיו הזיקו? התשובה היא: משום שבאמת רק ברשות הפרטית של האחר התורה מחייבת אותו לשמור ולשלם, אבל ברשות הרבים וברחוב הציבורי התורה לא מחייבת אותו בכך. מכאן, אומרת הגמרא, שכל הנזקים שהם מסוג ''שן'' ומסוג ''רגל'' שעליהם מדובר בפסוק הזה, פטורים מתשלום אם הם מתרחשים ברשות הרבים, ברחוב, בכביש ובכל שטח ציבורי.

 

מדוע?

 

משום שלבעלים של בעל החי רשות יש רשות ללכת ברחוב עם בעל החי שלו בדיוק כמו שלבעל חנות השטיחים מותר לפרוס בו את ה'סטנדים' עם השטיחים, לכן אי אפשר לחייב אותו למנוע נזקים של ''שן'' ושל ''רגל'' שהם טבעיים ועלולים לקרות בכל רגע והדרך היחידה למנוע אותם במאה אחוז היא רק אם הוא יסגור את הכלב בבית. זהו הפטור של ''שן ורגל'' ברשות הרבים.

 

לעומת זאת, בסיפור השני, בו הכלבה של יוסי חוללה נזקים בתוך חנות הכלים, הנזק קרה ב''רשות היחיד'', לכן הוא יצטרך לשאת באחריות ולשלם, כי בכל כניסה עם בעל חי לרשות היחיד, אנחנו יכולים להטיל על הבעלים את החובה לשמור ולפקח על בעל החי שלו שלא יגרום לנזקים. אם הוא לא יכול – שישאיר אותו בחוץ.

 

אם היינו מאבחנים את המקרה של הכלב כמו הסוג הראשון- ''קרן'', שבו נכללים הנזקים שקורים מתוך כוונה להזיק,היינו מגיעים למסקנה שונה ואומרים שבעל הכלב חייב בתשלום גם על נזקים הקורים ברשות הרבים, משום שב''קרן'' הנזקים הם לא טבעיים (כמה פעמים כבר קורה שכלב חוטף 'קריזה'' באמצע הרחוב) ואפשר לשמור ולמנוע אותם גם בלי לכלוא את בעל החי בבית, לכן סוברת התורה כי יש לתבוע מהבעלים למנוע אותם בכל דרך הגיונית ואם הוא לא עשה זאת ולא שמר מכך, עליו לשלם גם ברשות הרבים. רק משום שקודם החלטנו שלפנינו נזקים מסוג ''שן'' ו''רגל'', אנו יכולים לקבוע כי הוא פטור ברשות הרבים.

 

מעניין? רוצה לדעת עוד? הירשם כבר עכשיו כאן באתר ואחד מנציגי ''אחינו'' יחזור אליך בהקדם.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד