שרשרת הדורות של לימוד ועיון ב"תלמוד"

דור ה"סבוראים"

הדור שנשק לתקופת התלמוד ופעל מיד לאחריו (-במהלך המאה ה6) הוא תקופת ה"סבוראים" חלקם אף חיו בזמן תקופת התלמוד ושמם מגיע מתוך פועלם- הבנת ה"סברות"= הסיבות והטעמים של הלכות התלמוד. דבריהם מובאים לעיתים בתוך דפי הגמרא וחלקם בדברי הדור שאחריהם – הגאונים.

גאונים

בתקופת ה"גאונים" ( -סוף המאה ה6 ועד ה11) החלו בחיבור ספרי הלכות ופירוש התלמוד הן לצורך הבנת התלמוד לעמקו והן מתוך צורך לסכם ולתמצת את מסקנות ההלכות בנושאים בעלי פרטים מרובים. בתקופה זו פעלו בין השאר "רב האי גאון" "רב ניסים גאון" "רב שרירא גאון" "רב עמרם גאון" "רב סעדיה גאון" והיא נקראת תקופת ה"גאונים" בשל התואר שהוצמד לשמם כאשר מונו לראשי הישיבות בפזורת ישראל בגולה. 

ראשונים

עם סיום תקופת הגאונים החלה תקופת ה"ראשונים"(- המאה ה11 ועד ה15) שפעלו בעיקר בספרד ובצרפת ובהמשך גם באשכנז. הראשונים עסקו בפלפול ועיון בתלמוד, בחיבורי הלכות בצורות שונות ובכתיבת שותי"ם – שאלות ותשובות בהלכה. בתקופה זו פעלו רש"י, הרמב"ם, הרמב"ן, הרי"ף, הרא"ש ועוד. עד ימינו אנו דבריהם ופסיקתם מהווה את הדרך האמיתית והישרה להבנת התורה ולקביעת ההלכות. בימינו מתגלים עוד ועוד כתבי יד מתקופה זו המזכים אותנו להחכים יותר ויותר בתורתם ובתורה הקדושה.

הטור והשלחן ערוך

בסיום תקופת הראשונים חיבר רבי יעקב בן אשר בנו של הרא"ש את החיבור ההלכתי המסכם הראשון – "ארבעה טורים". ההלכות מחולקות לארבעה חלקים מרכזיים: דיני היום יום- "אורח חיים", דיני איסור והיתר בחלק "יורה דעה", דיני ממונות ב"חושן משפט" ודיני אישות ב"אבן העזר". החלקים מסודרים בתוכם אף הם בסדר של 'סימנים'. בשונה מחבורי הלכות קודמים כמו "משנה תורה" של הרמב"ם ועוד שבהם נכתב רק דעת מחברם, ה"טור" מביא את מסקנת הדעות השונות בכל עניין. מאוחר יותר, כתב רבי יוסף קארו את פירוש ה"בית יוסף" על סדר הטור ובו הוא דן ומפלפל בדבריו. לאחר מכן חיבר את החיבור שמהווה עד ימינו את מקור הפסיקה ההלכתית בכל תפוצות ישראל ה"שלחן ערוך", המסודר על פי סדר החלקים והסימנים של ה"טור" אך כתוב בצורה פסקנית ומוחלטת על פי סעיפים.

אחרונים

מאז סיום תקופת הראשונים ועד ימינו עוסקים בכל רחבי גלות ישראל בעולם, בבתי המדרש השונים, בכפרים בערים ובעיירות, בלימוד התלמוד והראשונים, בהוראת הלכות מתוכם, בהבנתם, בפלפול ובהעמקה, על מנת להבין את עומק דבריהם. ירידת הדורות יחד עם אורך וקושי הגלות הם הגורמים להבדל הגדול בין התקופות השונות. זמן רב ואריכות רבה נדרשים מהאחרונים בכדי להבין משפטים ספורים של הראשונים כפי הנאמר "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים". העיסוק הבלעדי בלימוד הגמרא וההתעמקות בה בכל כוחות החשיבה, הפכו להיות הערובה היחידה להשגת האמת והתוצאות הדרושות בלימוד התורה.

הישיבות בדורינו

בהתאם למציאות זו נבנו והתייסדו הישיבות בדורות האחרונים ובדורינו אנו. הישיבות מהוות בית מדרש המנותק מעול החיים ככל הניתן והמאפשר עיסוק מסיבי ובלעדי בגמרא ומעמקיה. בכך הן מאפשרות עד ימינו את הבנת והשגת התלמוד ומפרשיו ואת המשך הידיעה בו. בישיבות מלמדים כיצד ללמוד ולהעמיק, מאפשרים את הזמן והמקום ומהווים חוליית זהב נוספת בשרשרת מסירת התורה מדורי דורות. הלימוד בישיבות מתייחד בדגש רב על העיון וההבנה של התלמוד ומפרשיו, ובגילוי כח החידוש והיצרתיות שבכל אחד ואחד מבניה.

בא והצטרף גם אתה לשרשרת המופלאה, קח מספר:

אהרון-  050-4141386 יוסי – 052-7622504