לעבור לגלקסיה אחרת

את סבתא שלי תמיד אזכור בזכות משפט אחד שאיתו היתה מגיבה תמיד כל פעם שהייתי "מקטר". היא היתה אומרת בהומור, כשחצי חיוך על פניה, "נו טוב, ארי, אולי תנסה לעבור לעולם אחר". כך כשהייתי מתלונן על אנשים עצבניים שסביבי, כך כשהייתי מספר לה בצער תמים על עוולות וגנבות שדברו עליהם בחדשות וכך כשהייתי מנסה כמו כל ילד בעולם לחשוב איך אני יכול לתקן את העולם. היא הזדקנה ונפטרה ואני בגרתי, ראשי מבולגן מהמשמעות או מהאין משמעות של החיים סביבי. אני קם בבוקר והולך לישון בערב עם השאלה "איזה עתיד ארצה לעצמי", מציק לי מבפנים מה האמת ומה אעשה כדי לברר אותה. לפעמים אני תוהה לעצמי: האם עלי להשלים עם כך שזהו העולם ואין מה לעשות?

"תשמע", זרק לי יום אחד חבר קרוב, "אתה יודע שהפעם אתה באמת יכול לעשות משהו? הפעם אתה יכול אכן להגיע לעולם אחר".

"מה?? למה אתה מתכוין? לא זכור לי שדובר על איזו חללית ישראלית בקרוב…"

"לא לא", הוא אמר, "כאן בסביבתך אתה יכול להגיע לעולם אחר, עולם שבו ייפטרו לך הלבטים והשאלות, עולם שבו יהיה לך את כל הזמן שבעולם לקבל את התשובות" והוא הטיל את הפצצה: "אתה יכול ללכת לישיבה".

הייתי מופתע והמום. אני? לישיבה? אבל כמו אדם בוגר הסתרתי את ההלם ואמרתי לו "תספר לי עוד".

"בישיבה", הוא אמר, "בנו במיוחד בשבילך עולם מיוחד ומנותק, בו אתה יוצא מכל חיי הסביבה ונוסע לעבר עולם רוחני שבו יהיה לך את כל הצ'אנס שבעולם לסדר לעצמך את החיים, לבנות לך סולם ערכים, לברר אחת ולתמיד את התשובות לשאלות החיים ולדעת כיצד ואיך לתכנן לעצמך את העתיד".

"כמו שידוע לי" אמרתי "בישיבה עסוקים בללמוד תורה, זה בטח לא מה שאתה מדבר עליו".

"דוקא כן" ענה לי החבר. "לימוד התורה בישיבה לא נועד לשם רכישת מקצוע או תואר אלא להבין ולחקור את סודות החיים. התורה היא המלמדת אותנו מיהו אלוקים מהו העולם כיצד נכון לחיות ולמה טוב להיות פה. התורה גם מקשרת אותנו ישירות לאלוקים ולחיים האמיתיים המאושרים ומלאי הסיפוק". "יש לך את הבחירה", הוא אמר "במקום להמשיך ולהתלבט, להמשיך ולשאול ואולי יום אחד להתייאש מלדעת, להיות גבר אחראי ולקבל החלטה: לך לברר את הכל להשקיע את הזמן ולדעת באמת איך לחיות". 

הוא התחיל ללכת והשאיר אותי תקוע במקום חושב על הדברים. לאחר כמה שניות אני צועק לו למרחוק "אבל מה יהיה על העתיד? מה יהיה על כל החיים, הסביבה, החבר'ה?" הוא הביט אלי אחורה וחייך.

הבנתי: דווקא בשביל העתיד, בשביל החיים ובשביל הסביבה, אני צריך לקבל את ההחלטה ולחיות באמת חיים מאושרים.