המתכון המיוחד לחיים טובים

הרב יצחק שורין, מנהל מדרשת "רחל וחיה" – מוסדות "דרכי נועם".

 

פעמים רבות ניתן לראות אדם מבוגר, פורץ בבכי על יד הכותל המערבי. יהיה זה אדם מנותק מכל קשר לדת. לרוב, אנשים דתיים ומסורתיים לא יפרצו סתם כך בבכי, רק מלראות את אבני הכותל, אם לא שיש להם ח"ו איזו צרה אישית בביתם. ההסבר לכך לדעתי הוא כזה – בתרבות המערבית הדת נתפסת כדבר שעבר זמנו, כיון שכך האדם הממוצע משתדל להדחיק כל רגש דתי מקרבו. אלא שאדם נברא בצלם אלוקים, והמזון לנפש יהודית זה התורה והמצוות. זה צורך, בדיוק כמו הצורך של הגוף למזון גשמי. פתאום הצורך המודחק נתקל בביטוי של רוחניות, ואז הכל פורץ החוצה. אני קורא לרגע הזה ניצוץ רוחני.

 

ניצוץ, אם מלבים אותו הוא הופך ללהבה. אבל אם לא נבעיר אותו הוא ידעך ויתפוגג. בגלל זה אני מאמין שאדם שחווה התעוררות רוחנית חייב לקחת את ה"ניצוץ" ולהבעיר בנפשו את אש התורה. המקום הנכון ביותר למי שמבקש להמשיך את החיזוק שלו זה רק במסגרת של ישיבה!

 

במוסד בו אני מלמד רובם של התלמידים הינם בוגרי אוניברסיטאות, שמתכננים להתפרנס מהידע המקצועי שלהם. אני מסביר להם שכדי לצאת לעולם הגדול ולעמוד בכל הנסיונות שיש בעולמינו חייבים להתחסן, ללמוד איך יהודי צריך להתנהג בכל אורחותיו.

 

קורה שלפעמים תינוק נולד לפני הזמן- פג, המערכת החיסונית שלו עוד לא בשלה להתמודדות עם העולם, מכניסים אותו לאינקובאטור להשלים את ההתפתחות, כשיהיה מספיק חזק ויוכל לחיות בכוחות עצמו נוציא אותו מהמכונה.

 

התורה היא החיים של היהודי- "כי הם חיינו ואורך ימינו" אדם שלא למד מספיק תורה אינו בשל עדיין לחיים אמיתיים. הוא חייב להיכנס לאינקובאטור יהודי, לישיבה ! וכך יבנה את עצמו להתמודדות עם העולם הזה בצורה הטובה ביותר, בצורה היהודית.