סיפורו של איתי: לפני שנה הגעתי לישיבה, השנה אני מביא אליה את אחי

למדתי בתיכון חילוני, וידעתי שהמקום שלי זה ישיבה. הורי אחרי הפצרות רבות הסכימו לשלוח אותי לישיבה תיכונית. הרגשתי שזה לא המקום הנכון – אבל התרגלתי. טעמתי שבת אחת בישיבת 'אחינו' – וידעתי שזה המקום המתאים עבורי ועבור כל אחד ואחד מאיתנו!

 

קוראים לי איתי, אני גר ביישוב ליד נתניה ואני בן 17 וחצי. אני כבר שנה בישיבה הקדושה 'אחינו'.

 

כשהייתי בבית הספר היסודי, חברים שלי שכנעו אותי להצטרף לשיעורי יהדות אשר התקיימו במדרשיה ליד הבית שלי. הצטרפתי לשיעור והתחלתי ללכת אליו בקביעות. הייתי מגיע לשיעור, לומד ומשהו משך אותי לחזור ללימוד שוב ושוב. לפני תחילת הלימודים בתיכון, התחלתי לחשוב "מה הלאה?", "איפה אני רואה את העתיד שלי? בלימוד התורה או בתיכון חילוני?". שבועיים לאחר שנכנסתי ללמוד בכיתה ט' בתיכון חילוני הבנתי שלימודים כאלו הם לא בשבילי. באתי להורים שלי ואמרתי להם "עד כאן, אני רוצה לעבור ללמוד בישיבה". איכשהו הם הסכימו, אולם הם שלחו אותי לישיבה תיכונית.

 

כבר מהתחלה הרגשתי שהישיבה הזו אינה מספקת את השאיפות שלי. לא היה שם רק תורה כמו שחלמתי, היו שם דיבורים אסורים, הייתה שם התנהגות לא נאותה ודברים מהסוג הזה שהפריעו לי מאוד. לדוגמא, כשהתחלתי ללמוד שם אמרו לי "מה אתה פראייר? עזבת את החופש ובאת ללמוד בישיבה?". כאשר הרב שלימד בכיתה אמר "מי שלא ילמד טוב לא יוכל לקבל תעודת בגרות!", נחרדתי, צריך תמריצים בשביל ללמוד תורה?

 

למרות הכול, נשארתי בבית הספר עד סוף השנה, מה לעשות? התרגלתי. המסרים חלחלו והתרגלתי לאורח החיים שהונהג במקום. כאשר שני חברים שלי שהתחזקו ולמדו בישיבת 'אחינו' בירושלים, אמרו לי לבוא לשבת בישיבה, אמרתי לעצמי "עזוב, חרדים רוצים לשרוף אותך במשרפות בירושלים. אלה פרזיטים. תתרחק מהם". לאחר שהם לחצו עלי וניסו לשכנע אותי שוב ושוב, לא עמדתי ב"נדנוד" והחלטתי ללכת. זו הייתה השבת ששינתה לי את החיים. גיליתי מה זה בני תורה, איזה אנשים רציניים ונעלים הם, גיליתי מה זה ללמוד תורה מתוך שמחה ומהו חסד אמיתי. שבוע לאחר מכן, כבר הייתי בישיבה עם התיקים.

 

לאחר שהחלטתי לעבור לישיבה הקדושה 'אחינו', ההורים שלי כעסו עלי מאוד. אבי שעד לאותה עת היה מעט מסורתי, החל לזלזל בתורה ובמצוות. אט אט לאחר תהליך ארוך שעברתי עם הורי בעזרתם של רבני הישיבה הקדושה 'אחינו', היחסים הופשרו וכיום אנחנו בקשר חזק וחם מאוד. אבא החל להניח תפילין באופן קבוע, אמא קוראת הרבה תהילים, מפרישה חלה ויחד הם מתחזקים.

 

אחי הקטן אלעד בן ה-16, לומד כיום בתיכון חילוני. כבר הבאתי אותו לכמה שבתות בישיבה ולשבוע לימוד בחנוכה וגם הוא התאהב. בעזרת ה' בעוד זמן לא רב, גם הוא יהיה פה בישיבה ויחווה מהתענוג האמיתי.